נישואיו של יוסף לאסנת בפרשתנו מוזכרת בצורה מינורית כך שהכותב המקראי כמעט שמבליע נישואים אלה בקורפוס הגדול של סיפורי יוסף. את החסר ממלא ספר בשם יוסף ואסנת שמתארם באריכות. הספר נכתב ככול הנראה במאה הראשונה לפני הספירה, על ידי יהודי בן אלכסנדריה...

הפעם בפרשה: שנאת אחים... יוסף מסתבך עם אחיו; הצלשי"ם של עמק דותן במלחמת ששת הימים והקשר לפרשה... מי כתב את תסריט המחזמר" יוסף וכתונת הפסים המשגעת"? מה עונשו של טבח שגילו עצם בלתי מזוהה בתבשילו? ועוד...

פרק ל"ט בפרשתנו, מציג את הרקע לעלייתו של יוסף לכס השלטון, כמשנה למלך פרעה. גדולתו זו מתחילה דווקא בתקרית עם אשת אדוניו, שרצתה את קרבתו אולם הוא עמד בפיתוי. לסיפור זה יש מקבילה ספרותית מצרית, ויתכן שלסיפור יוסף יש שורשים או השפעה מצרית קדומה. בספר היובלים, יש שזירה של מוטיבים ממקרה יוסף ואשת פוטיפר למקרה ראובן ובלהה פילגש אביו.

בדיוק בנקודת השיא הראשונה של סאגת יוסף ואחיו, במקום בו יוסף נמכר לפוטיפר המצרי, המתח הסיפורי נקטע באחת והקורא מוצא את עצמו בסיפור שונה לחלוטין, זה של יהודה ותמר. למראית עין סיפור חדש זה - המסתיים בלידתם של התאומים פרץ וזרח - מנותק בעליל מהמאורעות המסופרים בין אלה שקדמו לו או אלה שיבואו בעקבותיו. מה פשר הדבר ומדוע משתלב סיפור משני זה דווקא במקום בו הוא משובץ בפרשת השבוע "וישב"? 

סיפור עלייתו לגדולה של יוסף, שזור בפרטים ומנהגים שהיו ידועים למספר המקראי. ברם, פירוש השם שפרעה מעניק ליוסף - צפנת פענח - אינו ברור כל צורכו גם כיום, ובין אם המדובר בשם מצרי או בתעתיק עברי, שם זה סובל מנעד רחב של פרשנויות שונות ומנוגדות.

סיפורי יוסף תופסים מקום נרחב בספר בראשית, מפרשתנו ועד סוף הספר. יוסף בניגוד לאבות האומה, הינו דמות שונה, שאופיינה בדרכים שונות, הן במקרא והן בספרות החיצונית. הכורח להרחבה זו נובע מהצורך של המספר המקראי להסביר את ירידת בני יעקב למצרים, שאיננה מובנת כל צורכה בתחילת התיאור אודות יוסף ואחיו...

בפרשת וַיְחִי מביא יוסף - בנו האובד, האהוב מכולם, של יעקב - את שני בניו, מנשה ואפרים, למיטתו של אביו הגווע. יעקב מצידו, נותן להם קדימות על פני בניו; משדרג אותם בירושה למעמד בנים; ומברך אותם ראשונים לפני כולם. אבל מכל הברכות שבעולם, הוא מאחל להם ולצאצאיהם דווקא ריבוי ילדים. למה?

סיפורם של האחים לבית יעקב בכלל, והעימות בין יהודה ויוסף בפרט, יכולים להביא את הקורא למסקנה כי ספר בראשית אמון על השיטה הדטרמיניסטית. האדם לא יכול לשנות את גורלו העתידי, וכל מעשיו נידונים לכישלון ידוע מראש. אולם, קריאה מעמיקה יותר של הטקסט מגלה לנו כי המדובר בתפיסה לא נכונה של הרוח המקראית...

פָּרָשַׁת וַיִּגַּשׁ היא פרשת השבוע האחת-עשרה בספר בראשית. היא מתחילה בפרק מ"ד, פסוק י"ח ומסתיימת בפרק מ"ז, פסוק כ"ז. הפרשה ממשיכה לתאר את מסכת אירועי יוסף, ולמעשה בה מסתיים סיפורו של יוסף...

פרשת מִקֵּץ היא פרשת השבוע העשירית בספר בראשית. היא מתחילה בפרק מ"א, פסוק א' ומסתיימת בפרק מ"ד, פסוק י"ז. הפרשה ממשיכה לתאר את סיפור יוסף ואחיו. היא נפתחת כאשר יוסף מצוי בבור בית הסוהר במצרים. היא עוסקת, בעיקר, במנהיגות...