כן ולא. כן, להחלטת בית המשפט המחוזי - הדן בעניינו של בנימין נתניהו - לקבוע את תחילת שמיעת הראיות רק לאחר הבחירות. לא, להחלטת בית המשפט, לפיה שאלת קבילות הראיות נגד נתניהו - בשני תיקי הפרת האמונים - תידון רק לאחר שמיעת כל הראיות...

על דרך ה ה י ק ש - הסכמתו בעל פה של היועץ לפתיחת חקירה נגד ראש הממשלה - אם ניתנה - צריכה הייתה להתקיים בפני שני עדים ובוודאי שצריך היה לתעד הסכמה זו ב כ ת ב לאחר מכן. כך לדעתי על בית המשפט לנהוג בבואו לבחון את השאלה אם היועץ המשפטי לממשלה נתן הסכמה...

שאלה: אם חולדאי מתכוון לפתוח את אולמות התיאטרון בניגוד לעמדתו של היועץ המשפט לממשלה, מהי משמעות הפעולה הזו העומדת בניגוד לדעת היועמ"ש? תשובה: מתוך שלא לשמה בא לשמה. כלומר, חולדאי תומך בעמדה כי תפקיד היועץ המשפטי לממשלה רק לייעץ אבל חוות דעתו אינה מחייבת...

סוף סוף קם שר בישראל ומעמיד את היועמ"ש במקומו, בריש גלי, מול פני העם המאזין לערוץ התקשורת בו התראיין. הוא - היועמ"ש - אינו קובע. הוא מייעץ. האחריות היא של השר. ליועמ"ש אין אחריות ישירה כלפי הציבור; והוא יכול לומר ככל העולה על רוחו, מבלי שיצטרך לתת דין וחשבון לציבור אחת לארבע שנים או קצת פחות מזה...

אין תפקיד, המסוכן לקריירה של הפוליטיקאים הבכירים, יותר מתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. על כן, אלה יעשו הכל - כדין ושלא כדין - על מנת שעל הכיסא ישב איש אמונם, שייגבה אותם וישמור עליהם! ברוח זו סוקר המאמר את יחסי היועץ המשפטי לממשלה (יועמ"ש) עם הפוליטיקאים לאורך השנים.

[תמונת אביחי מנדלבליט נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי צה"ל. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 2.0; תמונת בנימין נתניהו נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי ה- State Department, והיא נחלת הכלל] החלפת יועץ משפטי לממשלה בסוף 2009, הייתה הזדמנות טובה לבחון את מערכת היחסים הסבוכה שבין ממלאי התפקיד הללו עם הדרג הפוליטי,…