זהו סיפורם העגום של למעלה מ- 1200 ילדים יהודים, שיצאו מגטו ביאליסטוק שחוסל לגטו טרזין, על מנת להיות קלף מיקוח ביד הגרמנים. אלה האחרונים רצו לבצע עסקת חילופי שבויים גרמניים בילדים יהודיים, אולם התנאים שהציבו לכך לא היו יכולים להתקבל על ידי בעלות הברית. אשר על כן, ילדי ביאליסטוק הם עדות נוספת לציניות הרצחנית של הגרמנים, שעבורם יהודים בכלל ובעיקר ילדיהם נחשבו לאבק ואפר.
תקציר: "עיקר ערכה של האמנה הבינלאומית לזכויות הילד, הינו בביטוי שהיא מעניקה לשינוי בתפיסת מעמד הילדים בחברה ובזכויותיהם. ביסודה, משקפת האמנה מעבר, מתפיסה של הגנה לתפיסה של זכויות: הילד נתפס באמנה כבעל זכויות, ולא כאובייקט. הזכויות המוענקות לילד אינן מוענקות לו בחסד כי אם בזכות - בזכות היותו אדם וילד. כנגד אותן זכויות קמה חובה להורים ולמדינה לאפשר ולקדם את יישומן ואת מימושן" (הועדה לזכויות הילד בחינוך, ועדת רוטלוי).
הילד לא רוצה להתלבש בעצמו, למרות שהוא יודע לעשות זאת. הוא דורש שילבישו אותו, בוכה, צועק ומתעצבן. הוא לא רוצה ללכת לגן או לבית הספר. האם להלביש אותו כדי שנוכל לצאת?
הילד אינו רוצה לאכול ואוכל רק ממתקים. האם להאכיל אותו למרות שהוא יודע לאכול בעצמו? האם לשחד, להבטיח, לשכנע? האם לכעוס עליו? כשאנחנו שמים דגש על אוכל, כל כך חשוב לנו שהוא יאכל; ואנחנו מוחאים כפיים; הילד הקטן תופס, משחר ילדותו, שהערך שלו בבית תלוי באכילה. משמע, הוא מפתח באוכל תחושת ערך בהתאם למה שהוא מפרש כ'מקום הבטוח' שלו...
גיל הגן הוא השלב הראשון שבו ילדים נתקלים בבעיות חברתיות. חלקם מתמודד אף עם בדידות ונתק חברתי. טיפול בבעיות אלה כבר בשלב מוקדם יחסוך בעיות רבות בעתיד. אולם, איך מאתרים ילדים מנותקים?
