זהו תרגום שנעשה ע"י ד"ר פנחס יחזקאלי לקלסיקה: 'חלונות שבורים' (Broken Windows): מאמר שפרסמו במרץ 1982 שני אקדמאים אמריקניים: ג'יימס וילסון (James Wilson) וג'ורג' קלינג (George Kelling) בכתב העת: The Atlantic. מקובל לראות במאמר הזה את הבסיס לשיטת השיטור הקהילתי; ולמעבר מיעדי אדם ליעדי שטח...

קיימות שתי אסטרטגיות משטרתיות בסיסיות להתמודדות עם הפשיעה: התמקדות ביעדי אדם, או לחלופין, ביעדי מקום. שימוש ביעדי אדם משמעו, שהמשטרה הינה רק תחנה בפס הייצור של מערכת אכיפת החוק, והיא רואה את עיקר תפקידה במעצר עבריינים ובהגשת כתבי אישום לבית המשפט (התחנה הבאה בפס הייצור). לעומת זאת, שימוש ביעדי מקום מלמד שהמשטרה מבינה שלעולם יכולתה לפתוח תיקים תהיה גדולה מיכולת בתי המשפט לשפוט ובתי הכלא להכיל. על כן, היא בונה את עצמה על אסטרטגיות אחרות, כמו "לרפא" אזורים נגועי פשיעה. העשורים האחרונים מלמדים על התבססות האסטרטגיה של יעדי מקום כגישה מובילה בשיטור!