האהבה פנים רבות לה, ומתברר שאחד ממובניה בעברית המקראית הוא בחירה, העדפה. לכן יצחק ורבקה באמת לא יכלו לאהוב במובן המקראי, את שני ילדיהם. כל הורה אהב את אחד מהילדים; כלומר, בחר/ העדיף אותו על פני האחר...

יש סבירות כי יעקב לא נקבר במערת המכפלה, אלא בעיר שכם. המקרא, כאשר הוא מספר על הגעת יעקב לעיר שכם, אומר כך: "ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אהלו מיד בני חמור אבי שכם במאה קשיטה". המקרא לא מפרט מדוע קנה יעקב את השדה, ולאיזו מטרה הוא יועד, אך מעשה זה של קניית השדה בשכם מזכיר לנו את  קניית מערת המכפלה על ידי אברהם לצורך הקמת אחוזת קבר משפחתית.

מאבקו של יעקב במלאך הוא קטע סתום ולא ברור כל צורכו באירועי חייו. ככזה, ניסו לפרשו בצורות שונות ללא הצלחה. הרמב"ם והפילוסופים שתמכו בדיעותיו, אומרים כי אין המדובר במקרה אמתי, אלא בחלום או בחיזיון נבואי. אפשרות זו סוללת את הפרשנות שיעקב, ברגע האמת, נלחם בעברו ובמעשי המרמה שלו...

עבוּר מקיאוולי, אין למדוד שלטון על פי זיקתו להגות ולתיאוריה השלטונית, אלא על פי הצלחתו בלבד. האם יעקב פעל להישרדותו באמת ובתמים בדרך דומה לדרך שהתווה מקיוואלי? קשה לומר היגד חיובי על כך. אולם הציטוטים מתוך ספרו של מקיוואלי מזכירים במקצת את מעשיו ואת הפרשנות אודות התנהלותו של יעקב למען קיומו הפיזי...

בפרשת תודות בספר בראשית מתאר המספר המקראי את רצונו של יצחק לברך את בנו בכורו, את עשו. יצחק כלל לא היה מודע כי עשו מכר את בכורתו ליעקב, ורצה לברך דווקא את הלא ראוי מההיבט הרוחני. רבקה ששומעת, מסכלת את המעשה תוך כדי תרמית. היא מונעת התפצלות המשפחה לשלטון דו ראשי. יש מנהיג אחד וממשיך אחד בלבד, שראוי למשרתו...

מהי בעינינו דמות הלוחם האידאלי? זאת כמובן שאלה קלאסית, הנטועה בעומק תרבותנו ומארג דימויינו. זו לא רק שאלה קלאסית מימים רחוקים, גם בעצם ימינו אנו, מתרוצצות בקרבנו דמויות מתחרות...

בימים אלה מסיים אלוף גרשון הכהן חמש שנים כמפקד המכללות הצבאיות, ובתוכן, המכללה לביטחון לאומי. להלן דברים שנשא בטקס העברת המינוי למחליפו, לאלוף יוסי ביידץ. כתמיד, הנאום הזה מהווה שעור טוב בסוגיות של מורכבות, מנהיגות ופיקוד צבאי והחינוך לערכים ומקומו בצבא.