אמנם, ספר שופטים נמנע מלספר לנו את אחרית הדברים באשר למה שארע במדויק לבתו יחידתו של יפתח, שאיתרע גורלה ויצאה ראשונה מבית המצביא המנצח ששב אליו "בשלום" אך לא "לשלום"; סמנטיקה הרת גורל...

תופעת נטילת החוק לידיים על ידי בודדים ואו קבוצות, חייבת להדליק נורות אזהרה לארגוני מערכת אכיפת החוק בכלל ולארגון המשטרה בפרט. תופעה כזאת מלמדת שיש בעיה עם הלגיטימציה של המשטרה והאפקטיביות שלה!

יתכן כי יפתח היה אדם של קצוות, והפגין בהחלטותיו שיקול דעת בעייתי. אולם, איש לא יוכל לקחת ממנו את התהילה של הניצחון במערכה מול מלך בני עמון, ואת ההתנהלות והתהליכים שהוביל, שקדמו למערכה זו...

מאזני הכוחות נבחנים בכל יום מחדש, וממש לא מומלץ להיות חלש. התנהלות בין העמים, אינה מקיימת התחייבות ממשית לחוק או להסכמים, פרט למשוואת הכוח. גם שלוש מאות שנה של חזקה מוכרת וגבול מוכר, אינם מונעים את פיתוי המלחמה, בשעה שניכרת חולשה...

סיפור יפתח הגלעדי מלמד אותנו על מערכת האיזונים הנדרשת ממנהיג, בחובתו ליצירה יום יומית של שיווי משקל, בין מימוש שלטון בממדיו הנגטיביים, לבין מימוש שלטון בממדיו הפוזיטיביים. זו חובת האיזון בין מידה הכרחית של אכזריות לבין מידה הכרחית של סליחה ורחמים. במבחן זה נכשל יפתח...