דיס פונקציה היא זה מרכיב המשבש את המערכת; ושאינו תורם לה דבר. הנה, כך נראית ונשמעת דיס-פונקציה: קוראים לה כחול לבן. זו המפלגה שראשה בני גנץ אשר טען כי ישראל היא מבחינתו לפני הכל, קיצץ את המשך הסגר מ- 7 נקיים ומלאים והתעקש על חמישה בלבד...

אין הפתעות בליגה. חברי הכנסת של כחול-לבן הצביעו נגד הצעתו של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ להקים וועדת חקירה של הכנסת לבדוק התנהגות שופטים בבית המשפט העליון. אני ער לכך כי כוונתו של סמוטריץ אינה רק לחקור אלא גם לגרום למשבר קואליציוני; אבל, אין לו לחבר הכנסת אלא מה שעיניו רואות. והן רואות הצעה נכונה!

מראשית הקמת מפלגת "יש עתיד", בהנהגת יאיר לפיד ובהדגשה מוגברת לאחר החיבור לרשימת "כחול לבן" בראשות בני גנץ, מיתגו עצמם לציבור כמרכז שפוי עם אחריות ביטחונית. לאחר הבחירות האחרונות, עם מאמצי "כחול לבן" להקמת ממשלה צרה בתמיכת הרשימה המשותפת, והמלצת  הרשימה המשותפת למועמדות גנץ לראשות הממשלה, ראוי לברר האם "כחול לבן" היא באמת מפלגת מרכז?

אחד השירים שכתב הפזמונאי, דובי זלצר, עבור המחזמר קזבלן היה השיר "דמוקרטיה", שבו היה צריך לבטא את תחושות הקיפוח של אנשי "השטח הגדול" ביפו. זלצר קלע בינגו: "... הספרדים אצלנו רוב; אך מי יושב אצלנו טוב, האשכנזים וזה לא צחוק, כי הם המציאו את החוק..."...

מן הראוי שתומכי "כחול לבן" יבהירו למנהיגיהם, על חובתם להמחיש את בכירותם הצבאית, לאו דווקא באמצעות תלוש המשכורת, אלא בחשיפת כשלי צה"ל לעת תפקודם. אם כזאת לא ייעשה, ראוי שתומכי הנהגת "כחול לבן", כולל אוהדיו של בנימין נתניהו, יתייחסו להסתרת הלקחים, כמעשה חמור מאין כמותו - שהרי מחירם של לקחים אלה, כבר שולם בדם...