אין להסתנור ובטח שלא להשתכר מהצלחתה של כיפת ברזל. הכותרות בטלוויזיה ובעיתונות זועקות, כתבי הביטחון מצהירים: "כיפת ברזל יירטה ובהצלחה למעלה מ- 90 אחוז מהרקטות המסוכנות ששוגרו בסיבוב הנוכחי מעזה לשטח מדינת ישראל". ראשית אנחנו שמחים ואסירי תודה. אבל האם זו תרופת הפלא? היא שתושיע אותנו במלחמה?
מקובל לומר: "כשהתותחים רועמים המוזות שותקות". מקור האמירה הזו הוא של מרקוס טוליוס קיקרו, שהיה מדינאי סופר ונואם רומי שחי בין 106 ל-43 לפנה"ס (האמירה המקורית: "בזמן מלחמה נאלמים החוקים"...). אני מעז להסתכן, לסטות מהנורמה ולשאול: האם במדינת חלם אנו חיים?
אתמול, ביום קרב אחד, הגיהאד באמצעות כ- 200 רקטות שעלו להם, להערכתי, פחות מכ- 600 אלף דולר גרם למדינת ישראל נזק של כ- 600 מליון דולר. כל זאת למרות שמערכת כיפת ברזל פעלה יפה. רבותי לא נוכל לעמוד במצב הזה זמן רב! יש לנו במדינה הזו עוד מטרות אזרחיות חיוניות שיש לטפל בהם בכספי משלם המסים.... הפתרון קיים: סקייגארד!
כיוון שהרקטות עדיין 'סטטיסטיות' - משמע, טרם עברו שדרוג שהופך אותן ל'מדויקות', הסיכוי להערכתי, של רקטה אחת שתפגע במבנה הוא ביחס של פגיעה אחת מתוך 20 רקטות שישוגרו. זאת, גם ללא ניסיונות היירוט המוצלחים של סוללות כיפת ברזל; שוודאי שיצמצמו עוד, ומשמעותית, את מס' הרקטות המסוכנות ביותר...
מחירו של טיל יירוט של כיפת ברזל, על פי 'גורמים בכירים', נע בין 40 אלף דולר לבין 100 אלף דולר. זאת אומרת, אתמול ירינו לאוויר בין 400 אלף דולר ל- 1,600,000 דולר; ובעייתי מכך, רוקנו מלאים שצריך למלא. מה נעשה כשיישגרו 2000 רקטות?
בנובמבר 2017, בשיא תקופת הזחיחות הישראלית והתחושה שאנחנו ואפסנו עוד, שברו שלושה בכירים לשעבר ברפאל שתיקה, והזהירו אותנו גבי העתיד המתרגש עלינו. השלושה התראיינו לרן אדליסט ב'מעריב', והכתבה פורסמה ב- 15 בנובמבר 2017, תחת הכותרת: "ראו הוזהרנו: את האסון הזה גם כיפת ברזל לא תוכל למנוע"...
מערכת הביטחון מתגאה בהישגי מערכת הפלא, כיפת ברזל - 80% הצלחה ביירוטים. אינני נכנס לוויכוח על אחוזי ההצלחה של כיפת ברזל, למרות שיש לי מה לומר בסוגיה זו, כי הם לא רלוונטים. למרות אחוזי יירוט "גבוהים" אלה, הדרום היה משותק במשך כל ימי הירי, ואף היו פגיעות בנפש וברכוש. אז על מה הגאווה?
להלן מס' סיפורים וחצאי אמיתות שהיחצנים של כיפת ברזל והעיתונות - גם של צה"ל - "מוכרים" לציבור הרחב; ולהערכתי גם למקבלי ההחלטות, שמרביתם אינם מקצוענים ולכן לא מבררים היטב את הנתונים. הציבור מחזיק בהנחות השגויות הללו (כי 'מוכרים' לו...); כך גם ההנהגה הממשלתית, הציבורית והביטחונית (מסיבות פוליטיות); וכמובן, גם היצרנים (מסיבות כלכליות)...
בעידן הטילים המדויקים, אויבינו לא זקוקים לטילי HIMARS אמריקנים. בהשקעה נמוכה יחסית - ניתן לייצר ו/או להסב רקטות ופגזים לרמה של דיוק מוחלט (מונחות ג'י פי אס). הרקטות המדויקות תפגענה בסבירות גבוהה מאוד בבניין המאוכלס, שהוא מראש מטרתם המוגדרת של המשגרים; ולעיתים גם יפגעו במקום מסוים שיבחר בבניין (בגג, בקומה מסוימת; ולעיתים גם בדירה מסוימת).
בזמן שבישראל טבלו בכירי מערכת הביטחון בשביעות רצון ופארו את מערכת 'חומת ברזל', שקדו בצד השני, בסיוע איראני, על הקרסת הקונספציה הישראלית, וגם הצליחו. מי שחושב עדיין ש'כיפת ברזל' נועלת עבורנו את השמים, כדאי שיתעורר. מי שחושב בכלל שמדינה יכולה להתחבא מאחורי חומות וטכנולוגיה הגנתית, כדאי שגם הוא יתעורר, ומהר!
