פרשת כי תבוא במצוות הבאת ביכורים, שבמהלכה אומר המביא פסוקים הנקראים מקרא ביכורים. בין שלל הדברים שנאמרים שם, יש ביטוי אחד שהוא קשה להבנה -  ארמי אובד אבי. קושי פרשני זה הביא לשלל פרשנויות, שהמקובלת ביותר היא שלבן הארמי ביקש לעקור את יעקב ואת בניו. בפרשנות הקבלית, הן של הזוהר והן של יוסף ג'יקטיליה בחיבוריו התאוסופיים, שערי צדק ושערי אורה, מחדד ג'יקטיליה את העובדה שלבן היה רב מג, שאפילו בלעם דורות אחריו למד את כשפיו.

דמותו של לבן, על פי הסיפור המקראי, הינה דמות רבת ניגודים, הן מבחינת הערכת הדמות, והן מבחינת קווי אישיותו. המספר המקראי משרטט את דמותו של לבן מתוקף מעשיו, דיבורו, מתגובת הסובבים אותו למעשיו ודבריו, מכינוייו וגם מההשוואה של לבן ליעקב. האם לבן היה רמאי? שתלטן?

יעקב לוקח את כל הרכוש שצבר ובורח מלבן הארמי. מעניין שיעקב מבקש את הסכמת נשותיו לצעד שהוא מתכנן. זהו מקרה נדיר בתנ"ך שדעת אישה מעניינת מישהו. רחל ולאה מסכימות. נראה שהן השתחררו לחלוטין מאחיזת אביהן. נאמנותן עכשיו נתונה אך ורק ליעקב...

ליל הסדר הוא בכלל לא לילה. הוא תפיסת עולם. הרי בתורה כתוב 'כי ישאלך בנך מחר לאמר'. חכמים החליטו לארוג את השאלה הזו - השאלה היסודית של 'מה נשתנה עם העם המוזר הזה' - ולזמן אותה בתוך ערב, שכולו מוקדש לכך...