בני עמי, חדלו לתור אחר ולהשתעבד להשגת לגיטימציה בינ"ל... תרגישו טוב בין אומות העולם הזה. חירות נרכשת במאבק, בעיקר חירות נפשית, ונשמרת לנצח במאבק. לפני 2,000 שנים איש לא נזקק ללגיטימציה לגרש יהודים מארצם. כיום, איננו זקוקים ללגיטימציה מאיש לחדש, לקיים ולפתח את ארץ הייעוד לשגשוג-על כבית לאומי לעם היהודי...
הפער הצורם ביותר בין משטרות בחברה דמוקרטית, מצוי בשאלה הבסיסית ביותר: מיהו בעל הבית של המשטרה; והיא 'מתכתבת', ישירות, עם סוגיות כמו אמון הציבור במשטרה והלגיטימציה המשטרתית. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות כל אלה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
אם למישהו היה עוד ספק שהמשטרה הייתה צריכה להדיר רגליה מאכיפת כללי הסגר על הפלגים החרדים הקיצוניים מחד גיסא; ועל המפגינים מאידך גיסא, הנה הגיע הציוץ הזה של דפנה ליאל (ראו למטה), שמבהיר לכולם, מי יצא טמבל; ולמה...
מה היה קורה, אילו היו השוטרים הפועלים במגזר הערבי נושאים על דש חולצתם או על שרוולם סרט שחור לאות הזדהות? מה היה קורה אם היו מודבקות על הניידות באותו יום כרזות הזדהות?
המשטרה איננה פס היצור של מערכת אכיפת החוק. להיפך! החוק הוא רק כלי אחד ממגוון כלים שעליה להפעיל. היא הסלקטורית שאמורה לשמור על המערכת שלא תיסתם... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות המשטרה, בין מערכת האכיפה לחברה וכדומה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!
אנחנו האזרחים. אנחנו בעלי הבית של השוטרים. אנחנו קבענו שאנחנו יודעים להיזהר בדיוק כמו המנהיגים שלנו ולא צריכים שוטרים שיעזרו לנו בכך. ואנחנו החלטנו שאכיפת הסגר בחוצות - למעט מוקדי התפרצות - כבר איננו לגיטימי. אז שוטרים יקרים, תגידו את זה למפקדים שלכם; ואם הם יתעקשו לשלוח אתכם שוב, שוב יחזרו הקטעים הללו על עצמם, עד שהשכל הישר יחזור למי שאמור להחליט!
על דלת הכניסה לחדר הדיונים היה שלט באנגלית (יש במב"ל גם תלמידים שהם קצינים בכירים בצבאות זרים) שאסר הכנסת כוס קפה פנימה. הנספח הצבאי הגרמני נעצר ליד השלט. ממש קפא על מקומו. על הדלת. בתגובה מידית אמרתי לו, שעכשיו אני מבין למה אלוהים לא נתן את התורה לגרמנים, הם עוד היו עושים בדיוק כל מה שכתוב...
בימים אלה אנו עדים לכך שהקרדיט הציבורי למשטרה נמוג והולך. את מקום הכבוד וההערכה לשוטרים שחווינו בתחילת ימי הקורונה ממלאים סרטונים ברשתות החברתיות, המתארים מרדף אבסורדי אחרי גולשים בים; איזוק ושימוש בכוח נגד אמא שטיילה יחד עם בנה בים; מרדף אחר רץ בודד בפארק ריק; וכדומה. התשואות - שלהן זכתה המשטרה בתחילת ימי הקורונה - מפנות את מקומן לביקורת, שמגיעה עתה מאוכלוסיית הרוב, על מדיניות האכיפה שלה...
היום בבוקר התקשר אלי חבר, יהודי המשרת כקצין במשטרה הצרפתית: "ברוכים הבאים לאירופה", אמר לי. עכשיו גם המשטרה שלכם מבינה מה זה לתפקד בתנאים של חוסר לגיטימציה... חכו זו רק ההתחלה...