כמעט בכל התייחסות לאיומי הטילים והרקטות, בעיקר הרקטות, שיש על מדינת ישראל, ההתייחסות היא ל"איום אסטרטגי", יש כאלה המחמירים וגורסים שמדובר ב"איום קיומי". האומנם זה המצב?

חדשות לבקרים, מתפרסמים בתקשורת - כולל באתר זה - "מאמרי הפחדה" לגבי מערך הרקטות והטילים הפרוס נגדנו. במאמרים הללו, מדגישים כל העת את מספר הרקטות והטילים שיש לאויבינו. אבל הנתונים שבאמת חשובים הם כמות המשגרים שברשותם וקצבי השיגור. שני אלה יכתיבו כמה רקטות באמת יפלו עלינו!

בכל פעם שמתרחש רצח מחריד באמצעות נשק חם (כלי ירייה), קמה צעקה גדולה, בעיקר מצד ארגוני נשים, בדרישה לקחת את כלי הנשק מכולם. הבה ונבחן זאת לאור עובדות ונתונים מספריים...

לא ניתן לקבוע בצורה גורפת כי על כל מומחה מז"פ יכולה לשפיע "הטייה קוגניטיבית" מבלי לבדוק את הרקע האקדמי שלו, את הניסיון שלו ואת רמת חשיפתו לפרטי התיק שהוא בדק. יש גם לקחת בחשבון את נוהלי החקירות והטיפול במוצגים ולבדוק עד כמה המומחה היה חשוף אליהם ועד כמה זה השפיע עליו. אני, באופן אישי, יודע שהטיות כאלה במז"פ הישראלי, לפחות בתקופה בה שירתי, היו נדירות עד בלתי קיימות...