ההתרחשויות בחודשים האחרונים בסוגיית הבחירות מלמדת על סערה קרבה, ואני מודאג מאוד. זוהי בעיני שעת חירום לציונות הדתית ולעם ישראל. המגמות המתהוות - המובלות בעיקר על ידי אהוד ברק ואביגדור ליברמן - מסמנות את הציונות הדתית כ'אחר' שיש לגלגל אותו לתהום...

תנו לי לחדש לכם: הסיכוי שביבי - שב-61 יום האחרונים לא מאשר תקיפות בסוריה - יאשר תקיפות של מתקני הדיוק החיזבללאים בלבנון קטן מהסיכוי שיוסי יהושוע יקבל נובל בפיזיקה או פוליצר בעיתונות. בשביל פוליצר צריך באמת להיות עיתונאי, ולהשקיע מינימום עבודה...

זה אולי מצחיק ומשעשע לתפוס פוליטיקאי בקלקלתו, אבל בסופו של דבר, חשיפת דברים שנאמרים בקבינט זה חוסר אחריות לאומית!

תא"ל וינטר הוא למעשה, שליח של מגזר שניתן לכנותו 'המגזר הסמוי'. חלקם חובשי כיפה וחלקם הגדול, ממש לא. אלו אותם חיילים שוינטר הוא עבורם מפקד מוערך, שקנה אצלם את עולמו בשעת מבחן מעצבת. לא שליח מגזר. ברגע שאביגדור ליברמן מינה אותו לתפקיד, הוא עשה לו Reframing. הכניס אותו למסגרת התייחסות ממלכתית, ושחרר אותו ממיתוג המגזריות הדתית.

ליברמן ירצה למנות רמטכ"ל, שצלו קטן ככל האפשר, כך שהוא לא יחוש מאוים. מבין שני המועמדים - שאינם מסווגים כשונאי ישראל - יש רק אחד כזה: אייל זמיר. השרות של זמיר כמזכיר הצבאי של נתניהו, ישרת אותו גם כן בהתמודדות. אבל, בסופו של דבר, אנחנו מדברים על אביגדור ליברמן, ולפעמים הוא מסוגל לבחור בדבר הנכון!

הקבינט המדיני בטחוני מנהל לאחרונה את התכנסויותיו במרכז ניהול המשברים הלאומי. אחת הסיבות לכך היא רצונו של ראש הממשלה להקטין את ההדלפות מישיבות הקבינט. ובכל זאת, הודלפה עמדת הרמטכ"ל בנוגע להקלות ההומניטריות על עזה מהדיון שהתקיים בבוקר יום ראשון ופורסמה ב- ynet... 

האם נתניהו הוא "גאון פוליטי", שמצליח בעורמתו לתמרן את כולם לטובת שרידותו האישית? דומה שההסכם הקואליציוני עם אביגדור ליברמן לא היה מתוכנן, אלא התהווה מתוך הנסיבות. בערבו של יום, לא היה יצחק הרצוג מסוגל "לספק את הסחורה" באילוצים הקיימים, ונתניהו נאלץ "לבלוע את הצפרדע", להכניס למיטתו את זה שמשתוקק לרשת אותו, וגם לספק לו את הכלי האפקטיבי ביותר לעשות כן: את משרד הביטחון. בנוסף, "זכה" נתניהו בפרס נוסף - שניים במחיר אחד, אם תרצו - הוא בנה במו ידיו את היריב העתידי המסוכן ביותר במחנהו שלו: את משה יעלון...