מודל הרב תרבותיות נכשל, וזה לא צריך להפתיע. רב תרבותיות היא בעיה מורכבת, ואסטרטגיית הרב תרבותיות היא פיתרון ליניארי, ילדותי משהו. זוהי טעות מוכרת שקרל פופר, אחד הפילוסופים המשפיעים ביותר במאה ה-20, הזהיר מפניה, עוד ב- 1945, וכינה אותה 'פרדוקס הסובלנות': סובלנות בלתי מוגבלת פותחת את הדלת לדומיננטיות של חסרי סובלנות...
העכשוויות הזו - העיקרון של שאיפה מיידית לסיפוק בזה הרגע - היא ילדותיות, כי מה לעשות, העולם איננו ליניארי. מסגור המציאות והתעלמות מהמורכבות תביא אותנו בהכרח למצבים גרועים יותר!
ה- 4 בפברואר הוא יום השנה לאסון המסוקים ב- 1997, שבו נספו 73 לוחמים וקצינים בדרכם ללבנון. אך טבעי הוא שאסון בסדר גודל כזה מקשה על העיסוק בהיבטים אחרים של התופעה, ויחד עם זאת ולמרות הכאב, עצם האירוע מאפשר לנו הצצה נוספת להיגיון הפרדוקסלי של האסטרטגיה: צה"ל היה צריך להטיס חיילים כי לא שלט בצירים, בהיעדר הגנה מרחבית, המבוססת על אוכלוסייה אזרחית כמשענת לכוחות הסדירים. תחשבו יהודה ושומרון... תחשבו רצועת עזה...
ליניאריות (Linearity) היא מצב, שבו שינוי במרכיב בודד במערכת יוצר שינוי באותו יחס בתוצר. חוסר ליניאריות היא היעדר קשר ישיר בין תגובות המערכת המורכבת לבין התשומות המוכנסות לתוכה. אחת הטעויות הניהוליות הקלאסיות היא מתן פתרונות ליניאריים לבעיות לא ליניאריות... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות סוגיה זו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
התפתחות הטכנולוגיה משפיעה בהרבה רבדים ואופנים על מרחב קבלות ההחלטות המוכר, עד כי מרחב ההחלטות זקוק להרחבה של המסגרת התאורטית. את ההרחבה הזו מובילים מושגים השאולים מתיאורית הכאוס והמורכבות...
מטרת המאמר להציג את הבעיה המעגלית של העומס בבתי המשפט. הגישה המעגלית לפתרון בעיות מכונה 'מעגלית' כיוון שזו בעיה שחוזרת שוב ושוב, מעין תקלה חוזרת ונשנית. זהו דפוס התנהגות מחזורי לא רצוי, המופיע בארגון, ומתגלה כאוסף של סימפטומים. הבעיה מורכבת מאוסף מחוללים סמויים, ה'מייצבים' את המצוקה ומקנים לה חוסן, המקשה על פירוקה...
אחת הטעויות הקשות - שמחירן עצום - היא פתרון בעיות מורכבות באמצעות פתרון ליניארי. המחשה טובה, לכך בתחום אכיפת החוק, הינה אימוץ הקוד האתי על ידי המשטרה ב- 1997. העיסוק בקוד לא היה כלל-ארגוני אלא של "משוגעים לדבר", שכאילו התעקשו לשנות במו ידיהם את המשטרה, ולגאול אותה מפגעי התרבות הארגונית שלה. זה היה סוג של פתרון לינארי, שיש לו, לכאורה, קשר ישיר בין הבעיה (תרבות של שקר, אלימות משטרתית וכדומה...) לפתרון (משמע, יטמיעו - מה אסור ומה מותר -ויחדלו מלעשות רע...)... את המחיר משלמת המשטרה עד היום!
אחת הטעויות הקשות, שמחירן עצום, היא פתרון בעיות מורכבות באמצעות פתרון ליניארי. המחשה טובה לכך בתחום הביטחון הלאומי הינה גירוש פעילי החמאס ללבנון, ב-17 בדצמבר 1992: פעילי הטרור הוצגו כקרבנות; ההתארגנות העצמית ביניהם יצרה וחישלה את דור המנהיגות הבא של המאבק הפלסטיני; העברת ידע טכנולוגי - כמו בניית מכוניות תופת ומטעני חבלה - שדרגה את המאבק העתידי עשרות מונים; ותורות לחימה של טרור וגרילה שהועברו להם - וביניהם טרור המתאבדים - הפכו לנשק העיקרי כנגד ישראל עד היום.
עולם אלילי מייצר תמונת עולם פשטנית ליניארית, שלא קיימת כלל, של עולם יציב לכאורה ללא הפתעות. אמונה כזו הופכת את האדם לפסיבי בפעולותיו וברצון שלו לגלות את חוקיות העולם האמתית, שהעיקרון המרכזי בה הוא אי הוודאות והכאוס הנגזר ממנו...
בשיטת הבחירות שלנו אנחנו בוחרים מפלגה. למפלגה יש מנהיג, וכמו קבוצת כדורגל, תלויה הצלחתו באיכות חברי הכנסת וביכולתם לשחק 'משחק קבוצתי'. מי שלא משתף פעולה, מוחלף ביום פקודה. כך נכון וכך צריך, ואם רוצים שיטה אחרת, צריך לעבור לבחירות אזוריות, שבהן יש קשר ישיר בין חבר הכנסת לבוחריו.