פרשת לך לך מתארת את מסעו של אברהם ממקום הולדתו אל עבר ארץ כנען. ברם אין זה התיאור היחידי ליציאה זו. בסוף הפרק הקודם הסמוך לפרשתנו, מתוארת יציאתו של אברהם ותרח אביו, כאשר שם אין ציווי אלוהי אלא יוזמה אנושית. המספר המקראי חסך מאתנו את שלל ההסברים בדבר שתי יציאות אלה, ובחירתו של אברהם על ידי ה', שנראית לכאורה שרירותית לחלוטין.

תקציר: בפרשת לך-לך, מופיעה דמותו של מלכיצדק, לאחר נצחונו של אברהם כנגד ארבעת המלכים. מלכיצדק הוא מלך שלם, שרבים זיהו אותה עם ירושלים, אולם זיהוי זה איננו חד משמעי. זאת ועוד. לפי המסופר בספר בראשית, המקום הנקרא שלם איננו מאפיין את ירושלים אלא את איזור שכם...

"וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה"  (י"ב, ג') - מדוע נאמר בברכה קודם "ואברכה" ואחר כך "מברכיך", ואילו אצל קללה נאמר להיפך, קודם "מקללך" ואחר כך "אאר" ? משום שמחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה ומחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה". ולפיכך המברכים יתברכו עוד לפני שיגיעו לכלל מעשה, רק בשביל המחשבה. ואילו המקללים יתקללו רק לאחרי מעשה ולא אחר המחשבה (כלי יקר).

פרשת לך לך מתארת את יציאתו של אברהם ממקום הולדתו לעבר ארץ כנען על פי צווי אלוהי. בפרשה זו האל מתגלה לאברהם, והסופר המקראי מתאר התגלות זו כמראה נבואה, ובסמוך לכך הוא מכתיר את אברהם כנביא. הרמב"ם, לא שולל את מעמדו של אברהם, אלא הוא הופך אותו מהקצה אל הקצה...

לְכִי - לָךְ, אָמַרְתִּי אַל בִּתִּי; לְכִי לָךְ מֵאִתָּנוּ, מִמֶּנִּי מִבּיִת אָבִיךְ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר רָאִית עַצְמְךָ בְּדִמְיוֹנֵךְ, וְרָאִינוּ אֲנַחְנוּ; לְכִי לָךְ, וּבְאָזְנַיִךְ תהדהד הַבְּרָכָה שֶׁבֵּרַכְנוּ אוֹתָךְ. אַל תַּעַצְרִי לְרֶגַע. לְכִי בִּדְרָכִים טוֹבוֹת, עֲשִׂי לָךְ סִימָנִים, שֶׁתֵּדְעִי אַתְּ וְנַכִּיר כֻּלָּנוּ; וְשָׂמַחְנוּ בָּךְ... איילת קציר: שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית בּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ – פרשת לך לך...

סיפורי האבות - המתחילים כבר בסוף פרשת נח, וממשיכים בפרשת לך לך ואילך - מציגים היבט היסטורי מציאותי ונכון. כאשר אנו בוחנים את התעודות של עמי המזרח הקדום מאותן תקופות, פרט לאזכורים אנכרוניסטיים מעטים, הרי שיש בסיפורים אלה אמינות היסטורית מוכחת. דמותו של אברהם אבי האומה אשר מתגלה לנו בפרשתנו, איננה דמות אידאלית אלא דמות ריאלית לחלוטין...

מדוע יהוה אומר לאברם "לֶךְ־לְךָ֛"? מדוע אינו מסתפק ב- "לֶךְ"? אני חושב שהסיבה היא שהקריאה "לֶךְ־לְךָ֛" היא קריאה אוניברסלית לכל אדם – לך אל עצמך. מצא את מקומך הנכון בעולם. בחן כל הזמן את עצמך ומצא את המקום הנכון עבורך בעולם. זו קריאה לשינוי מתמיד...

פרשת לֶךְ-לְךָ עוסקת בתיאור קורות חייו של אברהם אבינו בחלק הראשון של חייו. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות פרשה זו. קריאה נעימה!

מצוות המילה המופיעה בפרשת לך לך, על שני טעמיה המקראיים, הינה אחת מהמצוות הנשמרות בעם ישראל במהלך ההיסטוריה. היות וברית המילה הינה אות ברית בין האל ובין עם ישראל, הרי כל החפץ בגיור חייב לעבור את טקס ברית המילה האמור. מנגד, האם ניתן לחייב על מצוות המילה אוכלוסייה נכרית שאינה חפצה בכך?