"לא אשתוק, כי ארצי שינתה את פניה..." שרה גלי עטרי, ואנחנו איתה. רק שמי שסבור שאנחנו לבד בסיפור הזה כדאי לו לצאת למסע במערב ולהתבונן בהפיכה השיטתית של רחובותיו לרחובות בערים מזרח תיכוניות, מטונפות ומצחינות... התופעה של השלטת טינופת במרחב הציבורי ע"י מהגרי אירופה איננה רק בעיה של ניקיון או סדר, אלא כלי במאבק חברתי ופוליטי עמוק, המשקף תהליכים רחבים של שינוי חברתי וזהותי באירופה ומאבק על השליטה במרחב הציבורי.
פרשת קורח נותנת לנו את היכולת לחבר נרטיב עתיק לתיאוריה פוליטית מודרנית: האפיזודה המקראית של מרד קורח במשה, בעיניה של תורת האליטות. ניתוח זה יספק תובנות לגבי הדינמיקה של כוח (מאבק העוצמה במערכת מורכבת), הצורך של אליטה בלגיטימציה, ותורת חילופי האליטות (The circulation of elites). הרלוונטיות של הפרשה לימינו אלה בולטת!
הדחף הבסיסי של מרכיבים עוצמתיים במערכת הוא למקסם את עוצמתם מחד גיסא; ולמנוע עוצמה מיריביהם מאידך גיסא. זה האופן שבו מערכת מורכבת מתאימה את עצמה לשינויים בסביבתה... אבל לעיתים מתרחשים תהליכים הפוכים, כאשר גורם במערכת, מסיבה כלשהי, מוותר על רווחים אסטרטגיים, נכסים ו/או טריטוריות. תחשבו על הפסקת המלחמה, על ה"הסדרה" בצפון, ועל "שתי מדינות לשני עמים"...
המתחים של בנימין נתניהו עם ג'ו ביידן אינם חידוש בנוף הבריתות הבינלאומי. ההיסטוריה של הבריתות גדושה בדוגמאות של מאבקי כוח בין מנהיגי מדינות בעלות הברית. מרוזוולט וצ'רצ'יל במהלך מלחמת העולם השנייה ועד למתחים בתוך נאט"ו במהלך המלחמה הקרה, הדינמיקה הזו משקפת את המורכבות הטבועה בפוליטיקה הבינלאומית.
תרבות האשמה אינה רק תגובה רגשית ספונטנית, אלא תוצר של דיסוננס קוגניטיבי בקרב האליטות. היא משמשת מנגנון לפתרון הסתירה המובנית, בין אורחות חייהם האמידים לבין הסבל המתפשט שחווים אחרים. רק שמטבע הדברים היא אינה מופנית כלפי אלה המסכנים אותם ועלולים לתפוס את מקומם.
אם בא לכם להפעיל עורמה ותחבולה וליצור פניקה מוסרית, לכו ותפגינו בכיף בעד ערכי שוויון לסוגיהם; אבל לפחות תדעו, כשהצד השני משתמש במילה 'שוויון' (Equality) שמדובר בפניקה מוסרית מוכוונת מטרה אסטרטגית!
בחשיבה הליניארית הפשטנית של ימינו, בעולם שבו שולט "מוסר המחשבה הייחודית", המושג קונפליקט הפך מילה גסה, המזוהה עם רוע. כל עימות מהווה גורם לצרות, ולכן מזיק. אבל, הוגי דעות רבים רואים בקונפליקט את המנוע של ההיסטוריה. גם תורת המערכות המורכבות מלמדת אותנו שמערכות מתפתחות ומתאימות עצמן למציאות משתנה, תוך כדי מאבקי עוצמה בין מרכיביהן...
ניכוס תרבותי (Cultural Appropriation) משמעו: ש'התרבות ההגמונית, הלבנה השולטת' לוקחת אלמנטים של 'תרבויות נשלטות' (אפריקאית, ערבית, מזרחית) ומשתמשת בהם, תוך חוסר רגישות וכבוד לאותה תרבות. כמו מושגים אחרים מבית היוצר של הרב תרבותיות; גם הוא הגיוני וספוג כוונות טובות, אולם הידרדר גם הוא למחוזות הזויים...
רגע לפני שתאבד את שארית סממני ריבונותה, בנגב בגליל ובערי ישראל, מדינת ישראל מחויבת למענה מערכתי מקיף למול האיום. חייבים להכיר בכך שמדינת ישראל במשבר ביטחוני. אבל, במשבר זה טמונה גם הזדמנות; וראוי למצות אותה לחילול שינוי רחב להשבת כבודה עצמאותה וריבונותה של מדינת ישראל.
המודל של תקשורת מדורגת (Cascading Communication) הוא מודל ייעוצי שנועד 'לפתור את הבעיה'. משמע, "לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה". לשנות את אפקטיביות התקשורת בלי לשנות את המבנה ואת השיטה; וזה לא כל כך הולך...
