מבחינות רבות הייתה החלטתו של אדולף היטלר לתקוף במזרח נכונה לזמנה, והתבררה כלא טובה במבחן המציאות. אפשר ללמוד מכך, שמנהיג של מעצמה - שנלחמת על מעמדה העולמי; ושנדמה לו, שהיא מחזיקה ביתרון אסטרטגי, שלא יחזור - עלול לעשות שימוש באותו יתרון כדי לנצל את חלון ההזדמנויות שנקרה בדרכו... תחשבו רוסיה של פוטין; תחשבו איראן!
אחד המקרים הקלאסיים של הכחשה ביחסים הבינלאומיים היה העיוורון שבו לקתה ההנהגה הסובייטית ערב מבצע ברברוסה - פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות ב־22 ביוני 1941; תוך רמיסת ההסכמים לשלום ולשיתוף פעולה שחתמו שתי המעצמות, רק כשנתיים לפני כן, בהסכם ריבנטרופ-מולוטוב...
עד סיום מלחמת העולם השנייה, לא הצליח ה- .N.K.V.D להקים בשטחה של גרמניה מערכת מודיעינית ראויה לשמה. עם זאת, פעילות מודיעינית לאיסוף מידע על גרמניה, שנוהלה בשטחן של מדינות אחרות הייתה מוצלחת בהרבה. הרוסים קטפו פירות הילולים מחברי השלוחות שלהם באנגליה ובארצות הברית. כך למשל נראה, שלא היה פרט טכני לו נזקקו המדענים הרוסיים בבניית פצצת האטום שלהם, שלא סופק על ידי המודיעין!
