מגילת העצמאות ממלאת תפקיד מרכזי במיצגי המחאה נגד הרפורמה המשפטית / המהפכה המשטרית'; אולם האם מארגניה, ואלה שמפגינים בעזרתה קראו אותה עד תום? אם יהיה למגילה תפקיד בגיבוש הסכמות לאומיות חדשות, כדאי לו לימין לסמוך ידיו עליה...
אף שמדינת ישראל חרתה במגילת העצמאות את חזון הדמוקרטיה, כשיטת הממשל הנשאפת (לצד היהודית) - היא נדרשת, עקב ייחודיותה ומיקומה, לבחון את עצמה - לא רק לפי סט הערכים המקובל באומות אחרות - אלא לפי המידה, שהדמוקרטיה משרתת את מטרת העל של עצם קיומה של מדינת ישראל, נוכח האתגרים הניצבים בפניה בעידן זה.
הרעיון המודרני כבשורת קידמה, עיגן יסודותיו בהפרדה בין הדתי לפוליטי, בין הדתי ללאומי. יותר משהמודרנה מטיפה לחילוניות, היא מטיפה למה שכינה הסוציולוג הצרפתי ברונו לאטור- פרקטיקה של הפרדות: הפרדה לשימור חילוניותו של המעשה הפוליטי וחילוניותו של המרחב הציבורי. הציונות שהחזירה ליהודים את ההתארגנות לעשייה פוליטית נתפסת בשל כך כמעשה חילוני; אבל...
מישהו יכול ברצינות להשוות את מגילת העצמאות לחוק הלאום, ממקום חף מגזענות ודעה קדומה, ולהגיד לי שהם דומים? שזכויות המיעוט נשמרות? מישהו באמת קורא את הקטעים ולא מבין למה הדרוזים כועסים? למה הם מרגישים פגועים ודחויים? השתגעתם?