בשנת 2023, ראה אור ספרו השני של אלוף משה במיל' עופר בורין, כותב קבוע ואהוב באתר זה. ספרו הראשון של בורין, 'בין הפסוקים של בראשית' (ראו תמונה בתחתית המאמר) ראה אור ב- 2019. בורין איגד את חמש המגילות שבתנ"ך (שיר השירים, רות, איכה, קהלת ואסתר), הוסיף להן את ספר איוב, וכרך אותם יחדיו לספר הפרשנות השני שלו. כל אלה כתב, "קושרים בעיניי... את לוח השנה עם סודות החיים – מגילות המגלות לנו קצת ממה שמלווה אותנו ומעלה בנו את שאלות החיים, האהבה, העוצמות והחולשות שלנו, ותהומות העצב וחוסר הצדק שאנחנו נתקלים בהם מדי יום ביומו."
במגילת רות יש הרבה ללמדנו על החשיבות של העלייה והחזרה לארץ למגורים בה. תוך כדי סיפור המעשה אנו גם לומדים על דינים שנהגו אותה עת בארץ. כל זאת, נוסף על היחס שיש להראות לאותם מתגיירים הרואים בארץ גם את ארצם ולא רק מקום בו ניתן למצוא מקור פרנסה זמני. עלילתה של מגילת רות מתרחשת בימי הקציר. בסופה אנו לומדים על לידתו של דוד, צאצאם הישיר של רות המואבייה לפי מוצאה ובועז, שהיה מצאצאיו של יהודה בן יעקב ותמר שהיתה כנענית לפי מוצאה. לפי המסורת, המלך דוד נולד ונפטר בחג השבועות, ומסיבה זו קוראים במגילת רות בחג השבועות...
מגילת רות מגוללת את סיפורה של רות הגיורת, המגיעה בעקבות חמותה היהודייה אל שדות בית לחם, תהליך התאקלמותה והשתרשותה בחברה היהודית והפיכתה לאם המלכות הישראלית. במסורת היהודית בחלק מהקהילות נהוג לקרוא את המגילה בחג השבועות... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות מגילת רות, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
פרק כ"ד בפרשתנו הינו הפרק הארוך ביותר בספר בראשית, והוא כתוב בצורת נובלה, בדומה לסיפורי יוסף או רות. בסיפורים אלה, הכל מתרחש לכאורה על דרך הטבע, ורק בסיומם מתברר כי האל משך בחוטי הסיפור מלכתחילה. ההקבלה בין הסיפור בפרשתנו לבין המסופר במגילת רות ניכרת לעין...
מנהג קריאת מגילת רות בחג שבועות הינו מנהג קדום, למרות שאינו נזכר בתלמוד. המקור הראשון שאנו מוצאים שמדבר על כך הוא במסכת סופרים: "ברות (קוראים) במוצאי יום טוב ראשון של עצרת (חג שבועות), עד חציו, ומשלים במוצאי יום טוב האחרון"
הטרגדיה שעברה נעמי עם מות ילדיה ובעלה בהגירתם למואב, מלמדת כי אין ליהודי עתיד של חיים בגולה, אך גם בארץ אין לו אפשרות לחיים ילידיים של חיבור לאדמה ככה סתם כי כאן נולד. הוא זקוק לתורה. בלעדיה הוא נתלש מאדמתו; והוא זקוק למצטרפים חדשים, כמו רות, שיחדשו מידי דור את הציווי ״לך לך מארצך אל הארץ אשר אראך״...
מגילת רות שזורה במעשי חסד של נעמי ובועז. על פי הפשט היינו מפרשים את המושג חסד כפי שהוא בא לידי ביטוי במגילת רות. ברם, הרמב"ם בסוף ספרו הפילוסופי, מתייחס למושג חסד, והדבר עורר מחלוקת פרשנית עזה מדוע בחר הרמב"ם לסיים את ספרו דווקא כך...
אחרי שרות אוכלת ושבעה, בעז שוב מדבר אל הפועלים ומנהל העבודה, ומתרה בהם שיאפשרו לה להמשיך וללקט מכל סוגי הגידולים, ואוסר עליהם לבייש אותה בשום צורה שהיא. כנראה שבעז ידע שיש מקרים בהם מלקטות סבלו מהטרדות מיניות, והוא דאג מראש שאצלו בשדה זה לא יקרה… כך מתנהג מנהל עם חוש נכון לדוגמה אישית ולאחריות, על הנעשה בתחום אחריותו; וזה מאוד מרשים לראות, עד כמה כל זה קרוב להתרחשויות בעולם המודרני בוא אנחנו חיים…