במקרא מוזכרת המילה מגפה 26 פעמים. על פי המקורות של חז"ל, מצויה הגדרת תמותה שיכולה להיחשב למגפה, או למחלה רגילה. אחת המגפות הגדולות הנזכרות במקרא, היא המגפה בחטא בעל פעור, בה מתו עשרים וארבע אלף איש. חז"ל מתארים מגפה בעלת מספר דומה, ככול הנראה טיפולוגי, של תלמידי ר' עקיבא. סיבת המוות שלהם היא אסכרה – דיפתריה...

מיליוני אנשים מצאו את עצמם במצור בתוך בתיהם, וקיבלו הנחיות שלא לצאת מתוכם במשך שבועות ארוכים. המגיפה השתוללה ברחובות, כשהיא קופצת מאדם לאדם מבלי שניתן יהיה לעוצרה – ממש כמו את הפניקה ההמונית. אני מתייחס, כמובן, לשפעת הספרדית המפורסמת: המחלה שהתפשטה ב- 1918 וקטלה בין חמישים למאה מיליון בני-אדם בשנה וקצת...

בפרק שתרגמתי - מהספר "התחנה האחת-עשרה" (Station Eleven) לאמילי סיינט ג'ון מנדל - היא מתארת את כל הטכנולוגיות שייעלמו מעולמנו בעקבות מגיפה שתכלה כמעט את כל המין האנושי. הרשימה מבהירה לנו עד כמה הדברים שאנו מקבלים כמובן מאליו, הם תוצר של חברה מדעית-טכנולוגית שחבריה חייבים להמשיך לעבוד קשה כדי לוודא שהטכנולוגיות ימשיכו לעמוד לידי כולם...