בתרבות השאיפה להצטיינות - שאני יוצא כנגדה בשיטתיות כבר כמה שנים - ההצטיינות נראית כמו ניצחון במשחק - היא נמדדת בהישגים כמותיים. כאן מצויה עבודת האלילים של בוגרי בתי ספר לניהול: מה שלא ניתן למדידה כמותית לא נחשב בעיניהם. ככה הם הורסים בשיטתיות את תופעת האדם, המקיפה הרבה יותר מאשר תחומים ניתנים למדידה...