פרשת שמות פותחת תקופה חדשה בעם ישאל, בה הנהגת העם עוברת מאבות האומה לידי משה ואהרון. בפרשתנו מסופר כי משה נאלץ לברוח למדיין לאחר שניסה להתערב בסכסוך בין שני ישראלים. אחד מהם מטיח במשה דברים קשים, שמשתמע מהם שאין הם רואים את משה כחלק אינטגרלי מהם, היות והוא בילה את רוב שנותיו בבית פרעה...
פרשת יתרו מובילה אותנו לשתי משימות חשובות: ביסוס היחסים שבין עם ישראל לאלוהים; והנחלת העקרונות שיהיו הבסיס לחקיקה.
מלחמת מדין מלמדת את הקורא המקראי כי כל מלחמה, גם אם תהיה הצודקת ביותר, יש לה מחיר כבד גם בעת ניצחון. אין זה משנה אם המדובר בנזקי גוף או נפש, המחיר תמיד יהיה גבוה. בנוסף, הלקח הנלמד כאן שיש לנקוט באקט מלחמתי רק שאין ברירה, ואין אפשרות לנקוט דרכים אחרות לא אלימות לפתור סכסוך כזה או אחר. ברם, ברגע שהמדובר במלחמת אין ברירה, יש להילחם בכל העוצמה ובכל האמצעים האפשריים...
סיפור גדעון הוא תיאור היווצרותו של מנהיג עניו, הפועל מתודעת יעוד: בתחילה הוא מתקשה להשתכנע שאכן יועד לשליחות גדולה, ומיד עוד באותו הלילה הוא נדרש לפעולה בה תתגלה תעוזתו וייווצר הד לפעולתו. בהנפת דגל המאבק, לא די לגדעון בהריסת מזבח הבעל ובכריתת האשרה. הוא נדרש גם לבנות במקומם מזבח לה'.
