תיאוריית "החלפת האוכלוסיות" מספקת חלון להבנת תחושות חוסר הביטחון והפחד מפני השינוי התרבותי-דמוגרפי שמלווה את העולם המערבי בעשורים האחרונים. ע"פ הפרוגרסיביים, היא רוויה בגזענות ומניפולציות פוליטיות, ומטרתה לקדם מדיניות פרוטקציוניסטית ולאומנית. אולם, קשה שלא לראות אותה מתממשת, הלכה למעשה. השפעתה על החברה המערבית היא עמוקה, והיא ממשיכה להזין את השיח הפוליטי, ולהקצין את הפוליטיקה הפנימית.
אליטת ההון הישראלית אינה לבד. ההיסטוריה מלמדת כי כאשר אליטות מאבדות את כוחן הפוליטי ו/או הכלכלי, הן בוחרות פעמים רבות להגר מארצן. תהליך זה יכול להתרחש במגוון הקשרים היסטוריים, חברתיים וכלכליים, כאשר שינויי כוח בתוך החברה מביאים לכך שאליטות מסוימות אינן מרגישות עוד בטוחות במעמדן. מהם המניעים, התהליכים וההשלכות של הגירת אליטות לאחר איבוד ההגמוניה שלהן? מהם מקרי הבוחן ההיסטוריים המוכרים ביותר?
בשנים האחרונות, הימין בבריטניה מתמקד במוטיב מרכזי שנישא בפי רבים ממפגיניו: התפיסה שבריטניה "נכבשה" למעשה על ידי המהגרים, וכי הרשויות והשלטון השלימו עם מציאות זו. נרטיב זה מבטא חרדה עמוקה של חלקים מהחברה הבריטית כלפי שינויי דמוגרפיה ותרבות, ומעלה שאלות מהותיות על זהות לאומית, ריבונות ועל גבולות המדינה המודרנית. האליטה מצידה בטוחה שהבעיה היא בעצם בימין...
ה- 18 בדצמבר הוא יום חג פרוגרסיבי: יום המהגר הבינלאומי. בעבר, היה היום הזה רווי רעש וצלצולים ברחבי העולם המערבי. עתה הוא עובר באירופה ובארה"ב בשקט יחסי, קל חומר בישראל, שבה הפך הפרוגרס אחרי טבח ה- 7 באוקטובר 2023, למילה גסה עבור רבים. כך או כך, כדאי שנבין שבסוגיות מורכבות, אין טוב מוחלט ורע מוחלט, ויש מהגרים טובים ויש גם אחרים, ונכון לנו להבחין ביניהם!
