מוטיבציה היא תופעה חמקמקה ועמומה, לא ידועה עד תום, לא לעובדים עצמם ולא להנהלת הארגון. היא מודדת - אם בכלל - תמונת מצב לרגע מסוים, שבספק אם הוא משקף את התמונה בכללותה. לא בכדי נמצאו בספרות המקצועית, עד 1981, לא פחות מ- 140 הגדרות שונות למוטיבציה... ומי יודע מהו המספר כיום... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות התופעה והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

במלחמת העולם הראשונה הייתה המוטיבציה של החיילים בשפל. יחידות רבות סבלו מתבוסתנות, רצון להישרדות בכל מחיר, אמפתיה עם חיילי האויב וסלידה מהקצינים שדחפו אותם אל מותם, ללא טעם ותכלית. במלחמת העולם השנייה, ביקשו הגרמנים להבטיח שמצב זה לא יחזור...

זוהי נוסחת הקסם עבור מנהלים: יצירת תחרות בונה בין צוותים שמשתפים פעולה בתוכם, תגביר את המוטיבציה ותעלה, כפי הנראה - כבדרך אגב - גם את הפריון...

אחת ההנחות הרווחות בשנים האחרונות היא שמוטיבציה היא תופעה דינמית, כלומר, זה לא שאדם "מונע" או "לא מונע" להצליח, אלא מדובר על רצף. משמע, ניתן להניע אדם ולעורר בו מוטיבציה. הבנה זו הובילה לשינוי בהתמקדות בכך שיש צורך באנשים בעלי מוטיבציה גבוהה על מנת להניב הצלחה...

התבוננו במטרה לטווח הארוך מדי פעם, אך לא ברציפות. במקום זאת, שימו דגש על שלבי השיפור הקטנים שאתם מבצעים בדרך למטרה הסופית ותשאבו כוח מהישגיכם עד כה. הישגים - קטנים ככל שיהיו - בדרך למטרה מעודדים ומקלים עלינו לשאוב כוח להמשך הדרך...

כיצד מתנהגים עובדים שסבורים שהם מקבלים מהארגון יותר מאשר תרמו? ע"פ תיאוריית ההנעה של ג'ון סטייסי אדמס, הדיסונס הקוגניטיבי שיפתחו יגרום להם למוטיבציית יתר. האמנם? ומה עם העובדים שיפתחו 'גישה חתולית'?

מה דוחף את הבאת סוגיית המוטיבציה לגיוס לדיון ציבורי חוזר ונשנה? מכיוונים שונים בחברה הישראלית מבקשים שינוי במודל הגיוס: מבקשים לעבור מגיוס חובה לגיוס צבא מתנדבים מקצועי. מאותה סיבה חתרנית מרבים לעסוק בבעיית אי השוויון בחלוקת נטל הגיוס, בהבנה שהבאת הציבור לדרישה למימושה המלא בהליכה עד הקצה, תעורר תודעת משבר. בהעצמת החרדה ממגמת אבדן המוטיבציה, מבשילים את הפתרון האחר: צבא מקצועי כמשלח יד. אם לא תהיה חובת גיוס בחוק, לא יהיו יותר משתמטים מחובת גיוס, ומי שאינו מתגייס, פטור מהתנצלות...

זהו מאמר שלישי בסדרה זו, של חילופי מאמרים, על מוטיבציה, בארגונים בכלל ובצה"ל בפרט, ועל איכות מדידתה. במאמר זה משיב האלוף גרשון הכהן למאמר תשובה של אופיר צ'רניאק - יועץ ארגוני ובלוגר. השורה התחתונה: הדיון בסוגיה זו רחב הרבה מעבר למחקר פסיכולוגי סוציולוגי על המתרחש בדינמיקת היחידה הצבאית. זוהי התבוננות ביקורתית על תופעת האדם, ועל יומרת מדעי החברה לטפל בתופעה, כאילו היה מדובר בתופעה פיזיקלית...

מוטב לצבא שידע מהי מידת המוטיבציה של מתגייסיו, זה כלי חשוב על מנת לדעת איפה נדרש וצריך להשפיע, ואיפה הניסיונות להשפיע אפקטיביים והיכן לא. תשובה לאלוף גרשון הכהן...