קשה להמעיט בגודלו של המשבר שאותו מנווט מ"מ המפכ"ל, מוטי כהן בימים אלה, אחרי אחד הימים הקשים בדברי ימי משטרת ישראל, והוא עודנו ממלא מקום: 47 שוטרים פצועים ותחושות קשות של הפקרה בקרב שוטרים; ניידות הפוכות; תחנות משטרה מותקפות ומדינה המדשדשת בפקקים יום שלם...
נקודת המוצא היא שהארגון (המשטרה) דפוק ללא תקנה, ושהסיכוי לתקנו כמעט אפסי. כשהמוצר גרוע אין טעם להצדיק ואין טעם למתג. אי אפשר לעבוד על כולם כל הזמן. כל בכיר בכחול שמתבטא בתקשורת מעורר תגובות נגד לא נעימות. לכן, הדוברות היא בידי דרג השטח. קצינים זוטרים, גם כשהם טועים, מעוררים סימפטיה ואהדה...
מישהו מכם שמע על המשטרה בחצי השנה האחרונה? כמעט ולא.... הכיצד? האנשים הרי אותם אנשים; התרבות הארגונית אותה תרבות; והכשלים אותם כשלים. אז מה נשתנה? מדיניות הדוברות כמובן...
אם אני הייתי המפכ"ל לשעבר, דודי כהן, זו ההמלצה שהייתי ממליץ למוטי: לחץ על השר לבצע מינויים עכשיו. העף את כל האנשים של קודמך. העף את כל ה'זקנים'. העף את כל מי שאחרי הבחירות יוכלו לקרוא עליך תגר...עד שיגיע מועד מינוי המפכ"ל כבר תהיה האיש הוותיק בחבורה. המנהיג!