פתחתי את ישראל היום אתמול, ולבי התרחב... כותרת מאירת עיניים (ראו למטה) צועקת בגאווה: "מוסר ללא גבול" וקצינה מגישה כוס מים לילדה סורית... ומוסיף וכותב חיים שיין: "בזמן שבעולם ובישראל מתנהל ויכוח על ערכי צה"ל, הוכח שוב שחיילי ישראל עומדים על משמר ארצנו, ולרגע לא זונחים את הערכים המלווים אותנו כאומה, כבר אלפי שנים...". ומוסיף העורך כותרת לתמונת דובר צה"ל: "עוצמת הרכות"... יש רק בעיה אחת: אין מוסר ביחסים בין לאומיים...

אז, יש דבר כזה - מוסר ביחסים בין לאומיים? התשובה על השאלה הזו היא כמובן שלילית. זאת למרות, שהוויכוח - הנדוש והאווילי - על מוסר ביחסים בינלאומיים יישאר פה עוד שנים רבות... 

מלכות בית שני היא המודל המודל שלאורו עלינו לבחון את מדינת ישראל של היום, כחמישים שנה לאחר הקמתה... מנהיגינו שלנו היום אינם גרועים ממלכי בית חשמונאי, ומדינתנו אינה גרועה ממדינתם. להפך: מבחינה מוסרית, ההנהגה שלנו, וגם החברה שלנו, עולות בהרבה על אלו שלהם...

מאזני הכוחות נבחנים בכל יום מחדש, וממש לא מומלץ להיות חלש. התנהלות בין העמים, אינה מקיימת התחייבות ממשית לחוק או להסכמים, פרט למשוואת הכוח. גם שלוש מאות שנה של חזקה מוכרת וגבול מוכר, אינם מונעים את פיתוי המלחמה, בשעה שניכרת חולשה...