במציאות שהתפתחה בלחימה בלבנון, יש בהחלט מקום לחשיבה מחודשת בצה״ל על בניית פורמציות קלות לתמרון נייד מהיר, ונכון ליזום יחידות של חי״ר קל, בהיקף של חטיבה או שתיים. אבל לשם כך, יש להתגבר על חוסר הגמישות המאפיין כל צבא ממוסד, המקובע במבנהו ובשיטות פעולתו.

מתקפת הפתע של המורדים בוודאי מחייבת את ישראל במעקב צבאי אחראי. אבל השיעור העיקרי שמלמדת מתקפת הפתע מתחיל במבט כולל על ההיגיון האסטרטגי שמניע את אזור המזרח התיכון. הלקח - שרבים במערב מסרבים לקבל - מצביע על הדינמיקה המחוללת באזור אי יציבות מתמדת, כנובעת מהתנהלות האזור בדפוסי מערכת אקולוגית.

כשסיקר ערוץ '301 העולם הערבי בטלגרם' את מתקפת המורדים בסוריה ואת כיבוש העיר חאלב על ידם, הוא ציין ליד תמונת לוחם המוריד וזורק דגל פלסטיני: "בהווה זה מצוין לישראל, בעתיד קצת פחות…". דומה שהמשפט הזה והדואליות הזו משקפים את ההזדמנויות והסיכונים באזורנו, התלויים הן במתרחש בשדה הקרב, והן בשינויים הגאו-פוליטיים האזוריים.

למרות ביקורו של נתניהו בכיכר האדומה, הכריז שר החוץ הרוסי לברוב: " זה לא ראלי לצפות שאיראן תעזוב את כלל השטח הסורי". ואני אומר: זה גם לא ראלי לצפות שהאיראנים ייסוגו מרמת הגולן!