מלחמות בין אומות אינן רק מאבקים צבאיים, פוליטיים וכלכליים, אלא גם ביטויים של מאבקים תרבותיים עמוקים, שבהם אומה אחת מנסה לכפות את תרבותה, ערכיה, דתה ותפיסת עולמה על אומה אחרת. דוגמאות יש בשפע: מאלכסנדר מוקדון דרך נפוליאון והאימפריה העותומנית, ועד האסלאם הרדיקלי... רק תרבות אחת היא שונה - היהודית. האם זו הסיבה שמתנכלים לה?

אחרי טבח ה- 7 באוקטובר 2023, נזכרנו במה שידעו האבות המייסדים היטב, ושיורשיהם ניסו להסתיר מעינינו: הסכסוך היהודי-ערבי הוא בראש ובראשונה סכסוך דתי, ולא טריטוריאלי-נדל"ני. לכן, "אין חריש עמוק בלי נשק". לכן, ניאלץ תמיד לחיות על חרבנו. הבנת האמת הבסיסית הזו חייבת להיות הבסיס להתנהלותנו במזרח התיכון. רק שמערכת הביטחון שלנו (אלה מההמלצות פה אחד...) עוד לא הטמיעה את זה.

כוח הנעה דתי אינו בהכרח טוטאלי. הוא פתוח לפירוש דינאמי ודווקא מתוכו יכול להימצא מקום מפגש לשיווי משקל משכך הסלמה.