הפער בין מושג הממלכתיות שקבע בן גוריון, לבין השימוש שנעשה במושג בשיח הפוליטי הישראלי העכשווי, מתמצה בהבחנה בין ממלכתיות בתפיסה רחבה בהקשר הייחודי של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, לבין ממלכתיות בתפיסה רזה המתכנסת לציות לשלטון החוק ולהתנהלות פוליטית הגונה. השימוש של בן גוריון במושג היה ייחודי ובלעדי למורשת ישראל ולאתגרי גאולת עם ישראל.

אנו, האמונים היום על "שלטון החוק" מתקשים להבין, מדוע הדגיש בן גוריון את הניגודיות שבין החוק למעשה; אולם בן גוריון הבין כי מדינה כישות דינאמית, המדינה היהודית, תתנהל תמיד בין מתחים, ויקשה מאוד עלינו להישאר ממלכתיים בעולם של משפטנים. במושג הממלכתיות הוא ביקש פתח מילוט מקיבעון החוק והנהלים, תוך הדגשת הצורך לזכור תמיד, כי החוק אמור לשרת את האינטרסים הלאומיים. לא להיפך!

בהצגת האיחוד של הרמטכ"לים לשעבר בני גנץ וגדי איזנקוט, לא הובאה לציבור הישראלי בשורה חדשה. גם הקריאה להתייצבות תחת דגל הממלכתיות, הציגה משחק פוליטי מוכר, באצטלה שמבטיחה מורשת בן גוריונית אך תוכנה הובא לידי ביטוי בצורה רזה.

ממלכתיות היא ביטוי ישראלי - עמום ורב הגדרות - שאין לו מקבילה מדויקת לועזית - שנטבע על ידי דוד בן גוריון; ושמשמעותה היא העברת מרכז הכובד של ההכרעות שעניינן אופייה והתנהלותה של המדינה, ממוסדות המפלגות, התנועות וההסתדרות אל מוסדות מדינת ישראל. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות ממלכתיות ומשמעויותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!

נראה לי שצה"ל כארגון הגדול והממוסד ביותר במדינה ובחברה הישראלית נמצא במצוקה. הפרשנות שלי לעיסוק צה"ל בממלכתיות וסיווגה כערך היא סימן לכניסה למגננה. לא כלפי אויבים מבחוץ אלא כלפי המציאות הפנימית בישראל!

הממלכתיות הישראלית מבטאת את תודעת ההתנהלות, במתח המתמיד שבין הקמת המדינה כפרויקט מוסדי סדור ומוגדר, לבין ראיית המדינה כאמצעי, בתהליך גאולה נשגב השואף לאין סוף. בכך מוסבר, מדוע לשיטת בן גוריון גם לאחר הקמתה, מדינת ישראל, כאמצעי למימוש חזון אין סופי, תמשיך להיות "מדינה שבדרך"!

מדינה היא ארגון גדול. וכשארגון גדול מתמלא בנהלים ובפרוצדורות, הוא נחשב ארגון חולה. פרופ' יצחק אדיג'ס - המומחה הארגוני החשוב במערב בסוף המאה ה- 20 ותחילת המאה ה- 21 - מכנה את המחלה הזו "שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנהלים". אז "מלוא כל הארגון פרוצדורות ונהלים" זו מחלה קשה; ו"מלוא כל הארץ משפט" זו אידיליה?

ברמה הלאומית, המעשה הביטחוני, נתון בזיקות גומלין - שאינן ניתנות להתרה - בין ממדיו הרוחניים של הקיום הלאומי, לבין ממדיו הפיזיים. אלא, שבכל הקשור לדיון הביטחוני מדיני, המכוון מזה שנים את דרכה של מדינת ישראל, הוא צומצם למיקוד יתר בסוגיה הביטחונית...