הממשלה מתאפיינת בפער אדיר בין הרצון לשנות, להבנה איך משנים. ראש הממשלה מתעסק בדברים החשובים לו, אך אינו מנהיג רוח יחידה ומשחק קבוצתי, והשרים נשרכים אחר יועצי התקשורת שלהם, במרדף אובססיבי אחר מקרופונים, בלי להבין שמשילות היא בראש ובראשונה תרבות שלטונית ומקצוע אמיתי. התוצאות בהתאם!
בחירות מרץ 2021 שוב הובילו אותנו, כמדינה, בפעם הרביעית ברציפות, אל פלונטר פוליטי. כל מיני רעיונות עוועים שבינתיים מועלים מכל קצוות הקשת רק צפויים להעצים את הקרעים, את היאוש, ואת חוסר האמון הציבורי. לכאורה, המצב נראה רע, רע מאוד. למרבה המזל, דומה שיש פתרון פשוט ומעשי לתסבוכת...
לאחרונה נוצר בלבול בשרשרת הסמכות והאחריות בתחום הביטחוני: שר הביטחון טוען שלא מעדכנים אותו, ראש הממשלה פועל מעל לראשו. יתכן ויש צדק בטענות אך כך היה וכך יהיה תמיד. מאז הוקמה מדינת ישראל - למעט חריגות זמניות - מנהל ראש ממשלת ישראל, ללא עוררין, את המדינה...
לא מזמן ספגה האתיקה הממשלתית, הנדרשת בכל מדינה מתוקנת, חבטה קשה מידי בג"ץ. השופטים פטרו את כל עסקני הציבור הנוגעים בדבר מן החובה לכלול בשיקולים שלהם גם את החובה האתית של שמירה על אמון הציבור...
הבעיה הגדולה של מדינת ישראל, אם כן, היא לא גידול חברי הממשלה ל- 36 שרים, שהרי כבר בעת משבר הקורונה היה ברור כי ההחלטות התקבלו הרבה לפני ישיבות הממשלה, וכי קיים גוף שלטוני הקובע את המדיניות הרבה לפני שהשרים כלל מודעים לעניין או לצורך להחליט. הבעיה הגדולה הם מיהם חברי המטבחון, המקבלים את ההחלטות. אני חושש שיתברר כי מדובר בראש הממשלה, באשתו ובבנו...
יש מצבים בחיי אומה, שטובת אזרחי המדינה קודם לכל דבר אחר. לכן, כל הגורמים הפוליטיים חייבים לעשות פשרות, ולשלב ידיים, על מנת להקים את הממשלה באופן מידי, ולהיכנס לתהליך מואץ של חשיבה, תכנון וביצוע; אשר יקדם, מהר ככל שניתן, יכולות להתמודדות עם האיום האיראני...
[הצילום הועלה לויקיפדיה על ידי אבי אוחיון, דוברות בית הנשיא. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0] הפרסה – שלוותה את הקמת ממשלתו הרביעית של בנימין נתניהו והשבעתה – לוותה בהערכות פרשנים רבים, שימיה של ממשלה זו ספורים, כאותה משאית בוידאו שלמטה, שהאופן שנבנה מגדל השקים עליה, הכתיב…
