ב- 27 בינואר 2021, פרסם העיתון ידיעות אחרונות שלוש כתבות בעמוד אחד, בעלות מכנה משותף, כולן מתייחסות לדמויות ציבוריות בישראל... והטרדן המתערב שואל אותי אם לדעתי ניתן למצוא בשלושת המקרים הנ"ל חיזוק לאמון הציבור בנבחריו ובבעלי תפקידים מרכזיים בשלטון...

השיחה הזו - בה נשמע היועץ מנדלבליט מספר, כיצד שי ניצן תופס אותו בגרון ולא מחליט לסגור התיק נגדו - מאששת את הטענות לגבי "ממלכת התביעה הכללית"...

דרך המלך היתה אחת בלבד. מקום בו היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, גנז תיק חקירה על סמך חוו״ד של שי ניצן פרקליט המדינה, אזי לשי ניצן לא היתה סמכות בחינת הערר על החלטתו שלו. למה פנו אליו בכלל? למה עו״ד ז׳ק חן פרקליטו של מנדלבליט התכתב עימו בכלל?

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט הורה על הקמת צוות מקביל לבדיקת תיקי ראש הממשלה, בנימין נתניהו. יש היגיון בהקמת צוות שיבדוק את הטענות מזווית אחרת, רק אם הפעילות של הצוות תהיה תחומה בזמן. אם עבודת הצוות תיקח יותר מ 30 יום, הרי שמדובר במריחת זמן מצידו של מנדלבליט, ומישהו צריך לעתור לבג"צ נגד שיקול דעתו של היועמ"ש וסחיבת הרגליים שלו...

רק תחת לחץ בג"ץ פרסם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט הנחיה בנושא בדיקה מקדימה, במקום פתיחה ישירה בחקירה נגד בכירים. הנחייתו מעקרת חקירות נגד בכירים בכלל ובחשדות של שחיתות פוליטית בפרט...