העכשוויות הזו - העיקרון של שאיפה מיידית לסיפוק בזה הרגע - היא ילדותיות, כי מה לעשות, העולם איננו ליניארי. מסגור המציאות והתעלמות מהמורכבות תביא אותנו בהכרח למצבים גרועים יותר!
366 מלים על סיסמה ריקה נוספת, המזיקה לתקשורת ראויה לשמה: 'לכל מטבע יש שני צדדים': אכן לכל מטבע יש שני צדדים, אבל הנמשל לא דומה למשל, כי בעולם המעשים, אליו ניגשים בפתיחות הנדרשת הזו - לפיה לכל דבר יש שני צדדים - המצב אחר בתכלית...
שוחרי ההפרדות - ובמיוחד אהוד ברק - מנסים להבהיל אותנו, ומאיצים בנו להיפרד; כי אם לא נמהר להיפרד, המציאות שתתהווה תוביל, או לאבדן המדינה היהודית כי יהיה רוב ערבי; או למדינה לא דמוקרטית שתתכנס לאפרטהייד. זו הצגה דיכוטומית קלאסית שמציגה מציאות מורכבת באופן מקובע על שתי דרכים בלבד: ״או - או״...
נסים ניקולס טאלב הוא מומחה לתופעת אי הודאות ולתוצאות הבלתי צפויות (תב"צים) שהיא גורמת. אחת הססמאות שטבע בספרו: "מיטת סדום" היא: "אם הכריזו 'לא עוד', מובטח לך שזה יקרה שוב!". נזכרתי בפתגם החכם הזה כשעברתי על שלל הכרזות המעטרות את יום המאבק באלימות נד נשים, שהמשותף לכולן היא עובדת היותן תלושות מן המציאות. סוג של נאיביות ילדותית. אמונה, שאם רק נגיד, הבעיות שלנו תיפתרנה!
בשנת 2011 ראה אור בעברית, ספרו השלישי של נסים ניקולס טאלבּ, 'מיטת סדום'. פתגמים מעשיים (The Bed of Procrustes). אם שני ספריו הראשונים של טאלב - תעתועי האקראיות ו- הברבור השחור - עסקו בתופעת התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים), מוקדש הספר הזה להיבט אחר של תופעת אי הוודאות: ה'מסגור'...
מאז המלחמה הנוראה ההיא, יום הכיפורים הוא יום הרמייה העצמית והקולקטיבית הלאומי, ואת הרמייה הזו אנחנו סוחבים על גבנו שרים בפיותינו מידי שנה, ומוסיפים עוד ועוד בדיות לארסנל... אולי הגיע הזמן, שיום הכיפורים האמתי - זה של חשבון הנפש וההסתכלות הפנימית והקולקטיבית - יגבר על השקרים העצמיים והקולקטיביים שיצקו בנפשנו, שנצא סוף סוף לחופשי מהזיכרון המוטה של המלחמה ההיא, ונתחיל לקרוא לדברים בשמם...
בעולם כאוטי המשתנה במהירות, סדר הוא רק אשליה, ותוצאות בלתי צפויות (תב"צים) יוצרות כאוס. מבחנה של מערכת מורכבת הוא, לא בעצם ההידרדרות הטבעית לכאוס בעת הפתעה, אלא ביכולת להתאושש , ולהסתגל למציאות החדשה.
[בתמונה: "הגל הגדול בסמוך לקאנאגאווה", תמונתו המפורסמת ביותר של הצייר היפני הוקוסאי; הצילום הועלה לויקיפדיה ע"י Katsushika Hokusai (葛飾北斎) – photo of the artwork, והיא ברשות הכלל] אנשים זקוקים לתחושה של סדר, גם אם הוא אשליה! על כן, כשמתערערת אשליית הסדר הם מחפשים נואשות עוגנים, להיאחז בהם. לכן, בימיו הראשונים של סבב האלימות הנוכחי, כולם עסקו בניסיון למסגר את התופעה ולכנות…
[מקור התמונה] ב- 8 באוקטובר 2015 פרסם אורי משגב ב- הארץ מאמר תחת הכותרת: אמרנו לכם, וכך כתב: מכיוון שאתם שם בימין ובשלטון התרגלתם ליהנות משמאל רפוי, רופס, מפוחד, חסר ביטחון, מהוסס, מתנצל, מתייסר, הולך על בהונות, אכול רגשות אשמה ושנאה עצמית, שמוציא שם רע למונח אלטרנטיבה ושובר שיאי פרודיה על רעיון האופוזיציה, חשוב מאוד בימים אלה…
מביך היה בעיני לקרוא את כותרות העיתונים היום: חד וחלק, זו אינתיפאדה שלישית, קבעו מומחי ידיעות אחרונות ו- ynet היום (ראו את התצלום שלמעלה). מומחי ישראל היום כבר עסקו בפתרונות: הם יקבלו חומת מגן 2, קבעו… (ראו את התצלום שלמטה). באמת? הנה לנו קיבעון אבחוני לתפארת, הן לגבי הבעיה והן לגבי הפתרון. ואולי זה ממש משהו אחר? באורח כזה,…