שימוש לרעה במערכת האכיפה אינו ייחודי לישראל, ומאפיין את מערכות האכיפה ברובן המכריע של מדינות ה- WOKE הפרוגרסיביות המערביות. הוא כולל טכניקות כמו: 'אכיפה בררנית', ניהול 'מסע ציד' ('פישינג') נגד גורמים 'בעייתיים', קיום 'משפט ע"י מערכת האכיפה', 'תפירת תיקים' והטייתם, החמרת סעיפי אשמה, 'ניפוח' תיקים ופיצולם, 'שלטון הפרקליטות על השופטים', התעללות והפעלת לחצים לא חוקיים על נחקרים, עדים ועל משפחותיהם. כל זה, במטרה להרחיק מהמערכת אנשים המסכנים את מטרות ה- WOKE, ולהביא למהפך שלטוני שיהלום אותן.
רוני אלשיך טוען כי "הדמוקרטיה שלנו לא בשלה עדיין להעמיד לדין ראש ממשלה מכהן". אבל מסתבר, כי מי שאיננו בשל איננה הדמוקרטיה אלא מערכת האכיפה, שלא הבינה שיקול דעת מהו, ושהכניסה לתוכו מאבקי כוח ואספירציות פוליטיות. כיוון שמחשבה - בטח מחשבה תחילה - היא מותרות בשירות הציבורי שלנו, הממונים על האכיפה זרעו רוח, וכולנו נקצור סופה!
כשהפוליטיקאים האלה והנגררים אחריהם מציגים את המצב במונחים של משיכת חבל, כשהם בצד אחד, ואילו המשטרה, הפרקליטות, הייעוץ המשפטי ומערכת המשפט בצד השני, יש לי ולכל אדם ישר הצדקה מלאה להתייצב לצידם של אנשי הארגונים הממלכתיים, האחראיים, המקצועיים, המוסריים והאתיים, כנגד אנשי הכיתות הפוליטיות, שאינם נוהגים באופן ממלכתי, לא באופן מוסרי ולא באופן אתי, כראוי...
