אנרגיה לאומית מתפרצת היא כוח שקשה מאוד לעצור, בייחוד אם היא מתובלת בהבנה, שהצד השני מתפורר לתוך עצמו...
הנשיא טראמפ בתכניתו מבקש אולי לפתור סופית את הסכסוך, ואת זה כנראה לא ישיג. בינתיים הכניס למערכת האזורית אנרגיה חדשה ופוטנציאל להתהוות. במקום הזה, בן גוריון יכול ללמד אותנו גישה למיצוי נכון של פוטנציאל ההתהוות במערכת שנפתחת למאבק נוסף.
קראתי את הכתבות השונות בדבר החייל דביר שורק ז"ל. לאירוע הרצח שלו היה היבט שמשך תשומת לב טבעית: כשנרצח היה בידו ספר של דוד גרוסמן. איך הגיבו אליו העיתונים השונים?
כבוד ראש הממשלה, מנהיג בשר ודם אף פעם אינו יכול לממש מלוא ציפיות בוחריו. אלא שקיים כאן סוג של חשד, שמא ביסוד גישתך לשאלת ארץ ישראל, אתה מובל על ידי גישה אחרת מזו, המובילה במאה השנים האחרונות את מפעל ההתיישבות...
שר הביטחון הורה על הריסת 4 בתים בשדה בעז. שבגוש עציון. במקום זה ניטש עתה מאבק ישראלי פלסטיני, משמעותי פי כמה משאלת גורלם של ארבעה מבנים: מי ימצא עצמו בתום המאבק מבותר ומבודד? האם גוש עציון על אשכול יישוביו, יוותר גוש מבודד התלוי בחיבורו לירושלים, בציר תנועה מפותל וצפוף הנשלט על ידי פלסטינים, כמו ציר הכניסה מכיסופים לגוש קטיף, או שייווצר רצף מרחבי התיישבותי מאלון שבות לדרך האבות, ומשם לנווה דניאל, שדה בעז, הר גילה.
לתומכים בפתרון שתי המדינות הצטרף אלוף מיל' יעקב עמידרור. במחקר, שפרסם על "הגישות לפתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני" (מרכז בגין –סאדת מספר 129), המליץ "לצמצם את הבנייה לגושי ההתנחלויות (בלבד)". המלצתו יוצרת למעשה ויתור ישראלי חד צדדי: ויתור מראש במאבק על עתידו של המרחב הפתוח. בכך - כהנחת יסוד לגבי קווי המתאר להסדר הקבע - עמידרור קיבל למעשה את ההנחה כי בסופו של יום, היישובים מחוץ לגושי ההתיישבות, לא יוותרו בידינו. זהו סלע המחלוקת, שאלת הדיון בניסוח זה, ממש לא ברורה לציבור, ומעולם לא הוכרעה.
החלומות החדשים שהתהוו עם המלחמה, הם כנראה, לא כל כך כפי שנוהגים להציג, חלומותיהם של אנשי גוש אמונים, שביטאו למעשה המשך רציף לתפיסה החלוצית של תנועות ההתיישבות, אלא חלומותיהם החדשים של בני מפלגות הפועלים, שהחליפו בעשורים האחרונים אתוס חלוצי מהפכני, בשקיקה לנורמליות מערבית ליברלית. נדרש אם כן, עיון מחודש וביקורתי בסיפור שאנו מספרים על מה שהשתנה ומי שהשתנה.
מהי ריבונות ומה ציפיותינו ממנהיג ברמה הלאומית? כל עוד הכל מתנהל כסדרו, ללא מצוקת הערכים המתנגשים, זקוקים ללא יותר ממנהל תפעול חרוץ ויעיל. הצורך במנהיגות מתחיל במצוקת צומת ההחלטה. למשל, לנוכח מתחים בלתי פתורים, דוגמת גילוי התנגשות בין הכוונת החוק כלשונו וכרוחו, לבין מימוש מטרה לאומית נעלה. כאן מבחנו של מנהיג, ברגע בו הוא נדרש להחלטה פורצת דרך שמעבר למסילת הנוהל והחוק.