מה לעשות והשכול הוא ספציפי. ביום הזכרון כולנו זוכרים את אלו שנתנו חייהם על רקע וכתוצאה של הסכסוך ושל הסכסוך בלבד. מנקודת מבט אישית, אין הרבה הבדל אם היקיר שלנו הלך לעולמו בגיל 90 מסיבות טבעיות, או בגיל 19 בשל תאונת דרכים. אבל מנקודת מבט ציבורית, מה לעשות וההבדל קיים וידוע, וכל נסיון להכחיש או לטשטש אותו, מעיד על המכחיש ועל המטשטש ולא על העניין עצמו.
בדבריו של משה דיין טמון מפתח, לבירור מצבה של החברה הישראלית, בפער המתקיים בה בין השאיפה לנורמליות בורגנית; לבין ההבנה שהחיים מחייבים תפיסת קיום, בתודעת של מאבק אין סופי...
באוגוסט 1934, ישב אַחְמַד חַמַד מַחְמוּד (1902 – 1934), שהיה ידוע בכינויו, 'אבו ג'ילדה', בכלא הבריטי, והמתין להוצאתו להורג בתלייה. האסירים הערבים התייחסו אליו כאל מלך, בהיותו האסיר הערבי הבכיר והנודע ביותר. אבל אז הגיע רגע המשאלה האחרונה לפני התלייה... שר האוצר לשעבר מחבר את אבו ג'ילדה למשה דיין.
אחד החוקים החשובים ביותר, בנוגע לתפקיד אי הודאות בחיינו, קרוי חוק תאצ'ר, על שם המנהיגה הבריטית הדגולה, "אשת הברזל" (כך כונתה...), מרגרט תאצ'ר, שלקחה לידיה מדינה פושטת רגל, המצויה בכאוס פוליטי וחברתי, החזירה לה את כבודה הלאומי; ואת מעמדה הכלכלי כמדינה מערבית מובילה. חוק תאצ'ר גורס כי "הבלתי צפוי סופו לקרות"...
מאמר זה הוא בבסיסו הרצאה שנתן משה דיין כשר החוץ, במכללה הבין זרועית לפיקוד ולמטה, בתאריך 3 באוגוסט 1977. העובדה, שהדברים נכתבו באותם ימים רחוקים של תחילת השלום עם המדינה הערבית הגדולה ביותר - לפני הסכמי אוסלו, לפני הסכם השלום עם ירדן ולפני נפילת ברית המועצות - נותנת לדברים פרספקטיבה מיוחדת...
כשחתר איש האו"ם, ראלף באנץ' להוסיף להסכם הפסקת האש ב- 1948 הצהרת כנות: שהצדדים ישתדלו, בכנות, למלא את ההסכם; היה משה דיין משועשע: מה לכנות וליחסים בינלאומיים ולדיפלומטיה? שאל... התקופה שלפני 'עידן הנאיביות'...
כך אני זוכר את דיין. אני חושב, שבימים אלה, חסרים לנו גם אומץ ליבו, גם תעוזתו, גם זהירותו וגם היכולת להגיע, באמת, לפתרונות מבריקים, בלתי מקובלים ובלתי שגרתיים. הדבר הזה נוטע בי תחושה, שבהיעדרו של אדם כמו דיין, אדם מיוחד במינו, האחריות שמוטלת על כתפינו, על כל אחד מאיתנו, היא גדולה יותר. כך אני זוכר את משה דיין!
בן-גוריון חשש, שלמרות שהעם היהודי הצטיין בנביאים, הצטיין במפקדים והצטיין במלכים, הוא היה חסר, באופן כרוני, מדינאים. הוא חשב, שהחורבן שפקד אותנו פעמיים, נבע מחוסר יכולת מדינית של העם היהודי. הוא חשב, שלעם היהודי יש כושר נבואי, אך אין לו כושר מדיני. אין חוש של פרופורציה, אין יכולת הבחנה מוקדמת, מתי עלול להתרחש אסון או מתי נולד סיכוי...
אחת הטענות המרכזיות נגד משה דיין, לאחר מלחמת יום הכיפורים, הייתה, שהבטיח לעם ישראל, שעשר שנים לא תהיה מלחמה. אין לכך שום תימוכין. אפשר להסיר את הטענה הזאת מעל הפרק!
עוד בטרם נכנס לתפקידו כשר ביטחון, משה דיין הגיע למלחמת ששת הימים זמן קצר לאחר שערך סיור בווייטנאם, כאורח הצבא האמריקאי. מה שראה שם, והניסיון האומלל של האמריקאים בווייטנאם, היו בית הספר, אשר השפיע על מדיניותו בשטחים, לאחר מכן, יותר מכל דבר אחר...
