ברגע שמשה דיין השאיר את ניהול ההר בידיים מוסלמיות, הפיצוץ התיאולוגי/פוליטי היה רק שאלה של זמן.

הטעות האמתית של הדרג המדיני במלחמת יום הכיפורים הייתה חוסר ההבנה, שבהחלטה להשאיר את היוזמה בידי האויב, הם גוזרים על עצמם היגררות לכאוס בתקופה הקריטית של תחילת המלחמה. כאוס משמעותו עיוורון ובלבול שיכולים לסחוף מערכת אף לשיתוק ולהתפרקות. מערכת החוקים וההגבלות המסדירה את המציאות ערב המלחמה התחלפה ברגע פרוץ הקרבות במציאות חדשה שיצר האויב. לגורם המופתע לוקח זמן להבין שבכלל השתנתה המציאות, לא כל שכן את החוקים המסדירים אותה. התוצאה הייתה, שב- 48 השעות הקריטיות הראשונות, לא הבינו מקבלי ההחלטות הישראליים את תמונת המצב, וקיבלו החלטות ב"עיוורון", על פי החוקים של המציאות הקודמת, שכבר חלפה לבלי שוב…