בניגוד למשטרות מערב אירופה, המשטרה הגרמנית אינה חוששת מתיוגים כגזענים וכאסלאמופובים ונוהגת יד קשה במפגינים האסלאמיים. ההבדלים בין המדינות משקפים לא רק את המצב הביטחוני בכל מדינה, אלא גם את השיח החברתי והפוליטי הרחב יותר. גרמניה רגישה היסטורית למצב שבו הדמוקרטיה שלה מנוצלת לרעה. לכן הדגש הוא על ההתמודדות עם איומים ביטחוניים, גם במחיר ביקורת על פגיעה בזכויות המפגינים. במדינות מערב אירופה, החששות מתיוג המשטרה כגוף מדכא מכתיבים גישה עדינה וזהירה יותר.

"(אני) נעה בין הצפה רגשית, שעלולה לחנוק אותי ולא לאפשר לי לדבר, לבין הכחשה של מה שקורה כאן. כי באמת, אני לא יודעת איך אפשר לסכם תקופה כזאת. אבל אני אנסה"... נאום הפרידה המלא של ניצב סיגל בר צבי בטקס הפרידה שלה מהמשטרה.

מדהים איך היעדר שיקול דעת מקצועי בטיפול בהפרות סדר, מביא את השוטרים ליפול שוב ושוב לפח שטומנים להם המפגינים. מתכנני ההפגנות מועדים למשקלן הציבורי העצום של הטיעונים על אכיפה בררנית, ופועלים לנטרל אותן בתבונה רבה. הם יצרו אירוע שמזכיר את פרשת 'משפטים בושה' שהפך סמל לאכיפה בררנית כנגד הימין, וגירו את המשטרה לבצע מעצר מיותר, והיא מצידה לא החמיצה הזדמנות ליפול בפח.

ההתמקדות בערכי הרב תרבותיות, כמו: שוויון, הכלה והגנה על מיעוטים, הובילה להיחלשות המדיניות הקפדנית שהנהיגה המשטרה הבריטית בעבר כלפי מהגרים. כיום, המשטרה פשוט מוותרת על ההתמודדות איתם מסיבות פוליטיות: בשל חשש מאשמת ה'גזענות' ובעיקר, ה'אסלאמופוביה' - אשמת הקסם הפרוגרסיבית, המוטחת בכל מי שמנסה להתמודד עם המהגרים.

ניצב עמי אשד הבין, שהמחאה - שפועלת על פי הדפוס הפרוגרסיבי האמריקני - זקוקה לאלימות השוטרים על מנת לעצב את המסר "המשטרה של בן גביר", וכדי להפיח אש במחאה. כן היה ברור, שהראשונים לשלם את המחיר יהיו השוטרים, והוא היה נחוש למנוע זאת מהם. אחרי שהועזב, נכנסה המשטרה למלכודת שטמנה לה המחאה בעיניים פקוחות...

בעולם פרוגרסיבי מטורלל כמו שלנו, מה שחשוב זה רק הנרטיב הנכון. והעובדות, מה איתן? הן רלוונטיות רק אם הן מחזקות את אותו נרטיב. אחרת, אין להן כל משמעות. לכן יכול קובי שבתאי - אחד משלושת המפכ"לים הפוליטיים ביותר שהיו למשטרת ישראל (ביחד עם המפכ"ל הראשון יחזקאל סהר והמפכ"ל הקודם, רוני אלשיך) - למצב את עצמו באין מפריע כ'שומר סף', המגן על המשטרה בגופו מפני כל חדירה של השפעה פוליטית.

הדף הזה מביא לכם - לצורכי תיעוד ולימוד ולצורכי מחקר עתידי את האוסף השניים עשר של כרזות מחאה נגד משטרת ישראל על רמתה וחוסר יכולתה לספק לבעליה האזרחים שירות ראוי. חלק מהכרזות מוצדקות, חלקן ממש לא… אבל המשטרה הרוויחה את כולן ביושר…

ניטראליות הפוליטית של המינהל הציבורי היא מיתוס. הן לפקידים והן לפוליטיקאים נוח לשמר אותו והוא ממשיך להתקיים, מאחר שלכאורה, הוא פותר סתירה... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות יחס הגומלין שבין עובדי ציבור לנבחריו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

תקציר: הדילמה של המשטרה במחאות ציבוריות היא דילמה של שופט כדורגל. תפקידו לאפשר למשחק הדמוקרטי 'לזרום' ולא להפוך לשחקן הראשי. שיטת הפעולה שנדרשה מניצב עמי אשד הייתה הופכת אותו לשחקן הראשי במגרש. הוא נמנע ממנה, ואז הפכה אותו תנועת המחאה לשחקן ראשי. התוצאות בהתאם...