ב- 23 באוקטובר 2024, במהלך הפצצות חיל האוויר על צור, נמסר בתקשורת כי קיימת היסטריה בערוצים השיעים, ויש קריאה להופעת המהדי, שיציל אותם. מי היה המהדי ולמה השיעים תולים בו תקוות עתה, לפני תבוסה? זוהי דמות תיאולוגית וסמל פוליטי ותרבותי, שמגלם את התקוות הגדולות ביותר של השיעים בזמן של ייאוש ואיום. התקווה להופעתו מתעוררת במיוחד ברגעים שבהם התבוסה נראית קרובה, שכן הוא נתפס ככוח שמחוץ לעולם הזה שיכול להתערב ולשנות את מהלך ההיסטוריה לטובת השיעים.

הקנאות היא דבקות נחרצת ואובססיבית במטרה, רעיון, או אמונה מסוימת, לעיתים תוך התעלמות מהשלכותיה על החברה או על אנשים אחרים. המושג ההופכי לקנאות הוא סובלנות, שמושגת בעזרת החינוך לתבונה ולפילוסופיה. זהו "האור הטבעי" על פי רנה דקארט. האם נוכל כיום לחדש את הוודאות הזו - המעוגנת במידה רבה באקדמיה - במצבה של האקמיה היום?

איך ניתן להסביר את גודל העיוורון הצה"לי? בעולם המערבי - המעצים את כוחם של השכל הישר והתבונה - נתפס העיוורון הזה כמחדל. אבל, תופעת המלחמה מבטאת עוצמות כאוטיות בלתי ניתנות לחיזוי מראש. על כן, נדרשת השתדלות מתמדת, לקיים את חובת ההתרעה.

אחת הטכניקות האפקטיביות; בעולם המדיה, הפרסום והשיווק היא לשבש מושגים ש'מפריעים' לך, בדרך של הקניית משמעות שונה, שלילית. כך למשל, בתגובה לפיצוץ תפילות יום הכיפורים 2023, בכיכר דיזנגוף, ע"י אנשי המחאה, הצביעו ראש עריית תל אביב רון חולדאי, ויאיר לפיד, יחד, על אשמת "גורמי קיצון דתיים ומשיחיים"... מדוע? כי אין ציונות בלי משיחיות.

'משיחיות' מוגדרת במילון 'מילוג' כ"אמונה חזקה בביאת המשיח, פעולות שנועדו לזרז את ביאת המשיח, אמונה בדבר מסוים שיביא את הגאולה". הרמב"ם קבע את האמונה בביאת המשיח כאחד משלושה עשר עיקרי אמונה. מאז מלחמת ששת הימים, המפכה ה'משיחיות' למילת גנאי בקרב אנשי השמאל המדיני. האמת קצת אחרת… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'משיח' ו'משיחיות', על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה…

אשכול המושגים השזור בדברי בן גוריון: "גאולה", "קיבוץ גלויות" ו"קוממיות לאומית", כרוך בשורשיו בליבת הרעיון המשיחי. הסתייגות מהרעיון המשיחי הופכת את קיבוץ הגלויות בעם ישראל המתרחש  בארץ ישראל כתופעה חסרת תקדים בתולדות האנושות, ללא יותר מעוד תופעת הגירה. "קוממיות לאומית" מתכנסת ללא יותר מקיום בביטחון ו"גאולת ישראל" מסתכמת בלא יותר מהקמת מערכת מנגנונית של מדינה...

על יוזמת נעמי והתעוזה של רות למפגש הלילי בגורן של בעז, אומר הרב אלשיך בפירושו: "הלילה בו נכנסה רות לגורן של בעז מלמד שאין לך דבר שבקדושה שמביא תועלת שאין בו יסוד של חטא." (קיצור אלשיך, מקראות גדולות). שני לקחים אסטרטגיים ניתן להסיק ממגילת רות: את הצורך לפרוץ לעתים גדרות, ואת חשיבות ניצול ההזדמנות, בדרך להשגת מטרה אסטרטגית... משטר הלכתי נוקשה מהסוג הליטאי, אינו יכול להכיל חריגה שכזו...

החלומות החדשים שהתהוו עם המלחמה, הם כנראה, לא כל כך כפי שנוהגים להציג, חלומותיהם של אנשי גוש אמונים, שביטאו למעשה המשך רציף לתפיסה החלוצית של תנועות ההתיישבות, אלא חלומותיהם החדשים של בני מפלגות הפועלים, שהחליפו בעשורים האחרונים אתוס חלוצי מהפכני, בשקיקה לנורמליות מערבית ליברלית. נדרש אם כן, עיון מחודש וביקורתי בסיפור שאנו מספרים על מה שהשתנה ומי שהשתנה.

לא כדאי להיבהל ממלים, בטח לא מ"משיחיות" ומ"אמונה", אלא לבחון את ההקשר. בשיח הפוליטי הישראלי הרדוד, מביא גרשון גישה רעננה של ניתוח המציאות, שלטעמי, איננה ימין ואיננה שמאל. גישה זו רעננה אך איננה חדשה, ואפיינה בעבר את דור המייסדים של ישראל וההיגיון שהניע אותם (אם תרצו, הכהן הוא ניאו-מפא"יניק קלאסי). ראוי לדעתי לבחון את הדברים בלב פתוח, ולו בשל העובדה שכל ניסיון אחר לפרש את המציאות - הן מימין והן משמאל - הפך כבר מזמן ללא רלוונטי וללא יישים.

  [המאמר התפרסם לראשונה ב- JOKOPOST. לכניסה למאמר המקורי לחץ פה] (פוסט זה נטול הקשרים פוליטיים. הוא עושה שימוש באירועים אלו להבנת המורכבות של חיינו והדינאמיות שלהם) אחת הפרשיות המרתקות והמוזרות של העשור האחרון, היה ניסיונו של ג'ון קרי לחולל שינוי במזרח התיכון. בעיני רבים היה הניסיון הזה הזוי וחסר סיכוי, אולם אנו העוסקים במורכבות יודעים…