זהו מאמר שלישי בסדרה זו, ובו אבחן, מדוע לא מתחדשת ההתיישבות היהודית בנגב, וכיצד מנסים השלטונות להתמודד עם האילוצים הביורוקרטיים-משפטיים-ערכיים הניצבים בפניהם.

כל מקרה שבו בית המשפט מתערב ופוסל מדיניות ממשלית, מאפשרת לפוליטיקאים 'חדשים' נוסח טראמפ להמחיש, את נכונות טיעוניהם - על כך שהפרוצדורה משתלטת על השכל הישר - ולקבל לגיטימציה לפעולות להחלשת הרשות השופטת. האם קרוב היום שבו תשתנה משוואת הכוחות הזו?

כוח משימה בין משרדי הוא הפתרון החלקי שנמצא לבעיית היעדר המשילות, בשל 'הסתיידות' המנגנונים הביורוקרטיים השלטוניים בישראל. הוא כולל, בין היתר: קביעת יעד לאומי ארוך טווח בהחלטת ממשלה; מיסוד שולחן עגול, על בסיס יום יומי, של נציגי המשרדים והגופים השונים, של שיתוף במידע ותכנון מערכתי; ואכיפה משותפת בשטח, על בסיס היתרון היחסי של כל גוף. עד כה מוסדו שלושה כוחות משימה בתחומים של מאבק בפשיעה המאורגנת; מאבק בהשתלטות לא חוקית על קרקעות מדינה; ומאבק בהסתה המובילה לטרור. מודל זה איננו פתרון כולל לתופעות של 'שלטון הביורוקרטיה' והקיפאון שמשתק את משרדי הממשלה, אולם הוא מאפשר החזרה של משילות אפקטיבית לתופעות אקוטיות, ודרך כך לשמר מידה מסויימת של אמון ציבורי במערכת השלטונית

גם מלכים כשאר בני אדם חוטאים. דוד חטא בחטא בת שבע ותשובתו התקבלה. אחאב חטא ברצח נבות היזרעאלי ותשובתו התקבלה, לפחות בחלקה. מדוע שאול לא זכה לאותה מידת חסד הניתנת לשבים בתשובה? המבחן לכך הוא יכולת מימוש הריבונות. כל עוד הוא עומד במבחן זה, גם אם חטא, אם הביע חרטה יש ביכולתו להמשיך ולמלוך. זו עמדה מוסרית המכירה בייחודו של מבחן המלך.שאול כשל במבחנו כמלך, ומכאן אין דרך חזרה.

[בתמונה: ניצב משנה אלי אסייג] [לריכוז המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על משילות באתר, לחצו כאן] באביב 2015 הגיש ניצב משנה אלי אסייג (ראו תמונה למעלה) את עבודת הגמר שלו למכללה לביטחון לאומי, צה"ל. עבודה זו עסקה ביכולת המשילות של המדינה באזוריה הערביים, ובהשוואה של המצב השורר בישראל בתחום ההכלה של המיעוט…

ב-26 בפברואר 2015 פרסמה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עוד דינה זילבר, מסמך מרתק לעוסקים בסוגיות של משילות בעולם מורכב ודינאמי. המסמך (14 עמודים) נקרא: ככה (כבר) לא בונים חומה: צבר אנומליות בקשר שבין החטיבה להתיישבות לבין המדינה, והתיקון המחייב [ניתן להוריד את המסמך כאן]. הטיעון העיקרי של המסמך הוא שפעולת החטיבה אינה משקפת מבנה שלטוני העומד בקנה אחד עם עקרון שלטון החוק ועם נורמות המנהל הציבורי... דפוסים שהתאימו לתקופת המדינה שבדרך אינם יכולים להוסיף ולהתקיים עוד במתכונתם המקורית, במדינה שכבר עברה את תקופת התבגרותה והמתיימרת לפעול כמדינה מתוקנת", ולכן, עליה להחזיר את המנדט למדינה. האמנם?

תקציר: הביורוקרטיה המנוונת של השירות הציבורי בישראל הפכה זה מזמן למפגע של ממש בביטחון הלאומי של מדינת ישראל! 

משילות היא יכולת הקברניטות האזרחית הנבחרת להפעיל את סמכותה הלגיטימית לשם מימושה של מדיניות ביטחון לאומי שהתקבלה בדרך דמוקרטית, תוך אספקה של הנהגה והכוונה מערכתיות, יצירת התנאים המבניים והתהליכיים, העצמת היכולת לפעול, פתרון בעיות ושילוב המשאבים הנדרשים להשגת יעדי הביטחון הלאומי של החברה הישראלית.

איומים על משילות ובעיקר אלו הקשורים לסוגיות של חברה, כלכלה וביטחון, מתורגמים בדרך זו או אחרת לאיומים על הביטחון הלאומי. יחד עם זאת חלק לא מבוטל מהבעייתיות מונח בתחומים שאינם הביטחון הלאומי, אלא קשור בעיקר לכשלים מבניים ואחרים בשלטון המרכזי, ברשות המבצעת, ברשויות המקומיות ובכלל השיטה הפוליטית בארץ.

משילות (Governance) היא יכולת הממשל להפעיל סמכות לגיטימית לשם מימושה של מדיניות שהתקבלה בדרך דמוקרטית, תוך אספקה של הנהגה והכוונה מערכתיות, יצירת התנאים המבניים והתהליכיים, העצמת היכולת לפעול, פתרון בעיות וכן שילוב המשאבים הנדרשים להשגת היעדים הקיבוציים של החברה.