רש"י בעקבות דברי חז"ל במדרש, אומר על אתר, כי נח תרם לאנושות המצאה מופלאה בדמותה של המחרשה, וכך הוא הקל את העבודה החקלאית הקשה, לאחר גירוש אדם מגן עדן.
האם נח אכן המציא את המחרשה? ספק רב...
חרף העובדה שבני דור המבול חטאו ופשעו כלפי אלוקים, לא נחתך גזר דינם אלא על פגיעתם ברכוש הזולת. רבי יוחנן אומר במסכת סנהדרין "דור המבול עברו על הכול (כל העברות שקיימות) ולא נחתם גזר דינם עד שפשטו ידיהם בגזל שנאמר: כי מלאה הארץ חמס מפניהם, והנני משחיתם את הארץ. יש בכך מסר גדול לבני האדם: שהקב"ה נותן חשיבות עליונה למצוות של בין אדם לחברו, ככתוב: "כל שרוח הבריות נוחה הימנו, רוח המקום נוחה הימנו"...
פרשת נח ידועה כפרשת סיפור אירועי המבול ומגדל בבל, אולם בין שני הסיפורים הללו, מצוי בה נושא ייחודי - לוח העמים. המדובר ברשימת עמי תבל והשתלשלותם הגנאלוגית זה מזה. המאלף ברשימה זו הינה העובדה שעד כה לא נתגלה ניסיון שכזה בשרטוט מפה גנאלוגית במזרח הקדום...
תקציר: מה הייתה הבעיה? מדוע כשכולם מדברים באותה שפה; ומדברים אותם דברים; ומבינים היטב, זה את זה; יש בעיה? כל כך פשוט. לא חטא היוהרה הוא הבעיה. לא הרצון לעשות לנו שם. לא הרצון להידמות לה'. הבעיה היא שבמצב כזה, שבו כולם מדברים באותה שפה ויש להם גם אותה מחשבה, אז כולם מרוכזים בפעולה אחת, קלים לשכנוע, פועלים כמכונה והולכים אחרי אשליות הכוח של מגדלים גדולים פורחים באוויר…
אנחנו, מומחי הארגון תוהים כל העת: 'למה הצייתנים מצליחים?' למה 'אומרי ההן' ממשיכים לעשות חיל? למה דווקא אלה שאינם יודעים לשאול - או בעצם - אלה שאינם רוצים לשאול ולהקשות? הסבר רענן וייחודי לתופעה הזו מצאתי בספרו החדש של עופר בורין, 'בין הפסוקים של בראשית'...
פרשת נח היא פרשה מרתקת, המכילה בתוכה שני סיפורים רבי הוד ומעוררי דמיון: סיפור המבול ומגדל בבל. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות פרשיה זו. קריאה מועילה...
סיפור בנייתו של מגדל בבל, הוא האפילוג של סיפור המבול. למרות המכה האנושה שהנחית האל על העולם, בני האדם מנסים הפעם דרך אחרת להתקרב אל האל המרוחק מהם, ובדרך לשם לשלוט גם באיתני הטבע ואולי גם באל עצמו. הדרך שהם בוחרים, תוך השימוש בטכנולוגית בנייה חדשנית, ושפה אחידה המובנת לכולם, הינה מלמטה למעלה...
השוואת הסיפור המקראי של נח אל מקבילותיו העתיקות, בעיקר באתוסים של מסופוטמיה, מלמדת ככול הנראה על שיתוף של מסורות מכאן ועל ייחודה של המסורת המקראית מכאן. עם ישראל הקדום לא היה מבודד לחלוטין מסביבתו התרבותית הקרובה, אולם גם כשנטל חלק במסורות של העולם הקדום, הוא ידע להטמיע בהן את המאפיינים של אמונתו הייחודית הנשענת על אדני המוסר והצדק.
הקשת היא תופעת הטבע קבועה המסמלת קביעות ויציבות, והיא המתאימה ביותר לציון אות הברית בין האל לאדם. זאת בהיותה מורכבת מצבע יחיד - המכיל פוטונים זהים ובלתי משתנים - בניגוד לאור השמש, או לגורם חומרי כלשהו. עתה ניתן להבין את דברי המקרא הרואים בקשת אות וסימן נצחיים וקבועים כמשל להבטחה שמבול נוסף לא יתרחש בעתיד...