סיפור הבריאה נועד לא רק ללמד אותנו על תולדות האנושות, אלא נועד גם לחנך אותנו למונותיאיזם; ולהרחיקנו מהפולחנים שהתנהלו בעמים השונים, כבר מיד כאשר החלנו את צעדינו הראשונים כעם מונותיאיסטי, בשונה מהעמים האחרים שבסביבתם...

תקציר: המספר שבע מצוות בני נח הינו מספר טיפולוגי, אולם בפועל, פירוט המצוות הללו עולה לסך של עשרות מצוות שבהן נצטוו אומות העולם, מקדמת דנא. 

רש"י בעקבות דברי חז"ל במדרש, אומר על אתר, כי נח תרם לאנושות המצאה מופלאה בדמותה של המחרשה, וכך הוא הקל את העבודה החקלאית הקשה, לאחר גירוש אדם מגן עדן. האם נח אכן המציא את המחרשה? ספק רב...

חרף העובדה שבני דור המבול חטאו ופשעו כלפי אלוקים, לא נחתך גזר דינם אלא על פגיעתם ברכוש הזולת. רבי יוחנן אומר במסכת סנהדרין "דור המבול עברו על הכול (כל העברות שקיימות) ולא נחתם גזר דינם עד שפשטו ידיהם בגזל שנאמר: כי מלאה הארץ חמס מפניהם, והנני משחיתם את הארץ. יש בכך מסר גדול לבני האדם: שהקב"ה נותן חשיבות עליונה למצוות של בין אדם לחברו, ככתוב: "כל שרוח הבריות נוחה הימנו, רוח המקום נוחה הימנו"...

פרשת נח ידועה כפרשת סיפור אירועי המבול ומגדל בבל, אולם בין שני הסיפורים הללו, מצוי בה נושא ייחודי - לוח העמים. המדובר ברשימת עמי תבל והשתלשלותם הגנאלוגית זה מזה. המאלף ברשימה זו הינה העובדה שעד כה לא נתגלה ניסיון שכזה בשרטוט מפה גנאלוגית במזרח הקדום...

בִּתְחִלָּה עָזְבָה רוּחִי אֶת הַתֵּבָה שׁוֹטְטָה לָהּ עַל פְּנֵי יָמִים; כְּמוֹ בַּקְבּוּק הִיטלטלה חִפְּשָׂה לְהַגִּיעַ לְחוֹף מִבְטַחִים. עִמָּהּ עָזְבוּ לִבִּי וְנִשְׁמָתִי כְּמוֹ הַיּוֹנָה שֶׁחִפְּשָׂה לִרְאוֹת אִם שָׁכְכָה הַסְּעָרָה... איילת קציר: שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית בּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ – פרשת נח...

פרשת נח עוסקת בעיקר תוצאות של ההשחתה המוסרית של כלל היצורים עלי אדמות. בשל כך, מגיע המבול. לדעת מחבר ספר היובלים, מלבד החמס וההידרדרות המוסרית, עונש המבול בא גם בגלל אכילת דם. לאחר המבול, נח מקיים את ציפיות למך אביו והופך להיות חקלאי מצליח. הבחירה של נח בגידול גפנים וייצור יין מציינת גם את מעידתו האישית, ויחסם של בניו למעידה זו...

תקציר: מה הייתה הבעיה? מדוע כשכולם מדברים באותה שפה; ומדברים אותם דברים; ומבינים היטב, זה את זה; יש בעיה? כל כך פשוט. לא חטא היוהרה הוא הבעיה. לא הרצון לעשות לנו שם. לא הרצון להידמות לה'. הבעיה היא שבמצב כזה, שבו כולם מדברים באותה שפה ויש להם גם אותה מחשבה, אז כולם מרוכזים בפעולה אחת, קלים לשכנוע, פועלים כמכונה והולכים אחרי אשליות הכוח של מגדלים גדולים פורחים באוויר…

אנחנו, מומחי הארגון תוהים כל העת: 'למה הצייתנים מצליחים?'  למה 'אומרי ההן' ממשיכים לעשות חיל? למה דווקא אלה שאינם יודעים לשאול - או בעצם - אלה שאינם רוצים לשאול ולהקשות? הסבר רענן וייחודי לתופעה הזו מצאתי בספרו החדש של עופר בורין, 'בין הפסוקים של בראשית'...

כמה ההתמודדות עם אי הוודאות ועם התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים) בעייתית גם ליושב במרומים, אנו למדים מהפרקים הראשונים של ספר בראשית, המהווה עבורי, ספר לימוד ראשון במעלה בתחום הניהול המתקדם..