שנת 2018 הייתה השנה שבה החלו עובדים - בענפי הביטוח, הסלולרי, האשראי והפיננסים - להתארגן בוועדי עובדים. קצת לפני ה'בום' התקשורתי הגדול - שהכניס לדריכות הנהלות רבות - ביצענו ניתוח רשתות ארגונית שגרתי אצל אחד מלקוחותינו, באחד מהמגזרים הללו. התוצאות הפגישו אותנו עם תופעה שטרם אבחנו במהלך כמעט 20 שנות אבחון רשתי...
זהו מאמר שני בסדרה זו, המתאר ומבהיר תהליכים מתוך קמפיין בחירות לרשויות מקומיות, בעזרת רשתות מורכבות. תחילתו של כל קמפיין בהתהוות של קבוצה סביב מועמד. ככל שעובר הזמן, מביאה פעילות הצוות ליצירת קבוצה גדולה והולכת סביב לו. מטרת הקבוצה הזו להתרחב במהירות ולצבור מסה קריטית בסמוך לבחירות. התהליך הזה טומן בחובו הזדמנויות, וגם סיכונים...
אחד היתרונות הגדולים של ניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis – ONA)] הוא, שמרגע ש'תרגמנו' את הארגון לרשת, הוא נחשף לעינינו כמו פלט MRI אחר בדיקה של גוף אנושי. אבל היתרון הזה הופך לעתים לחיסרון. יש מקרים שהארגון הופך חשוף מידי...
מי שמחפש את הסיבות לחוסר יכולתו של צה"ל לצבור הישגים אסטרטגיים משמעותיים ב'מלחמת חרבות ברזל', ימצא חלק מהותי מהן במאמר הנוכחי, המפרט את הנוסחה שהתווה פרופ' יצחק אדיג'ס להצלחה / לכישלון ארגוני: הצלחה ע"פ אדיג'ס היא הפונקציה שבין העשייה והפתיחות החיצונית לאינטגרציה הפנימית. ככל שגדלים הסכסוכים הפנימיים (המכנה של פונקציית ההצלחה) הופכת הפונקציה לשלילית. הנוסחה הזו ניתנת, אגב, לאבחון מספרי בקלות יחסית.
הכנסת ניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis) לתורת הניהול יצר ממדים חדשים של התבוננות על הארגון. אחד מהם הוא היכולת לבטא תחומים שנחשבו עד כה רכים - כמו מנהיגות - בציון מספרי...
ההערכה התקופתית היא כלי ההערכה הנפוץ והמקובל ביותר בצבא, במשטרה ובמגזר האזרחי (ווייצר, 1998). ההערכה אמורה להוות כלי אפקטיבי של בקרת משאבי אנוש בארגונים. בפועל, היא, לדעתי, כלי מיותר, מזיק ובעייתי. שבט (1993), העוסק בארגונים מסוג שונה לחלוטין מזה שלנו, טוען כי מנהלים שונאים את התהליך הזה. אולם, למרות שאינו מביא כל תועלת, נאכף קיומו בארגונים רבים וגם אצלנו, בעקשנות הראויה לציון, כאילו הוא גזירה משמיים...
