עצירה אופרטיבית-מבצעית Operational) Pause) - כמו זו שנכפתה על צה"ל, במסגרת עסקת החטופים במלחמת חרבות ברזל בסוף נובמבר 2023 - היא מעבר של כוח תוקף להגנה או למגננה בשטח אויב, לעיתים, לפני שהגיע לנקודת השיא של ההצלחה (לנקודת המיצוי), ולעיתים אחריה. הכוח עובר להגנה במקום ובשיטה, שמבטיחים לו, כל שניתן, שמירה על מירב הישגיו או יכולת לחדש את התקפתו, או שתיהן כאחד.
מערכת ההפגנות של השנים האחרונות היא אחד המפעלים החברתיים המרשימים והעקשניים שראינו; ויחד עם זאת, דומה שמבחינת השגת המטרה, היא לא ממש סיפור הצלחה, בלשון המעטה; ודומה שככל שמאמצי המפגינים גוברים; נתניהו רק מתחזק. למה?
[בכרזה: "הצילו חיים, עיצרו את הציונות, החרימו את ישראל…" למקור, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על נתקים וחרמות, לחצו כאן] ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה. * * * נקודת מוצא: החרם נגד ישראל כבר כאן.…
[הצילום נוצר והועלה לויקיפדיה על ידי Kremlin.ru. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 4.0] תכונה מוזרה יש להן למערכות מורכבות: הן נמצאות במירוץ סיזיפי אחרי שיווי המשקל שלעולם לא יגיע… בכל פעם שגורם במערכת מממש את עוצמתו באופן חריג, קיימת התארגנות עצמית ויזומה בתוך מערכת-העל להחזירו למצב…
