באפגניסטן, האמריקאים השאירו לילדיו של מוחמד לא מעט כלי נשק. כל הטוב הזה מגיע אלינו בימים אלו, בחסות רשתות ההברחה האיראניות. רוב מה שאתם רואים עכשיו ביו״ש, ורוב הרציחות במגזר הערבי, הם תוצאה של הפיכת כלי הנשק לזמינים יותר ולתקניים יותר. השב״כ מסרב לעסוק בנושא - למרות תחינותיו של השר לבט"ל - וראש הממשלה מאפשר לרשתות ההברחה הללו להמשיך להשתולל באין מפריע.

תקציר: בעוד שבישראל פועלות הרשויות למנוע חימוש מאזרחים (איתמר בן גביר חריג...); מסתבר שבמדינות העולם, נשיאת נשק אישי דווקא מובילה לצמצום הפשיעה. בארצות-הברית, שיעורי הרצח ירדו במדינות רבות לאחר לגליזציה של הנשק, ומאות אלפי אזרחים מניסים פורצים מבתיהם מדי שנה. ככה זה כשלאזרח הקטן יש את האקדח והיכולת להגן על עצמו ועל משפחתו מפני החפצים להרע לו…

מדינה מאופיינת בכך שיש לה מונופול על כוח ונשק קטלני. בישראל, מזה תקופה ארוכה מאד, חל כרסום במונופול על נשק. המצב מחמיר והולך. מטרת המסמך להציע מטרות ואמצעים [מדיניות] למיגור נשק בלתי חוקי...

בכל פעם שמתרחש רצח מחריד באמצעות נשק חם (כלי ירייה), קמה צעקה גדולה, בעיקר מצד ארגוני נשים, בדרישה לקחת את כלי הנשק מכולם. הבה ונבחן זאת לאור עובדות ונתונים מספריים...

שנה חלפה מאז במלאת שנה הרפורמה להגדלת היקף הרישיונות לנשק לאזרחים: מסתבר כי 2,399 אנשים - שקיבלו אישור לשאת נשק - דווחו, נכון ל-2018, כמהווים סיכון לאוכלוסייה - הנתון הגבוה ביותר מאז 2013...

החזקה, נשיאה או שימוש בנשק בלתי חוקי, הינן עבירות חמורות מסוג פשע (שדינן מעל שלוש שנות מאסר, בהתאם לעבירה הספציפית) ובאופן טבעי, אדם המחזיק נשק בלתי חוקי יעשה כל שניתן כדי להסתירו ולא ישתף פעולה עם הרשויות. לכן, קשה מאוד לאמוד מה היקפה של התופעה, כמה נשק בלתי חוקי יש במגזר הערבי בישראל...

יש פתגם ערבי שאומר: "ח'יל וח'יאל וברוד" – החייל הרובה והסוס. זה הסמל של הגנה של ביטחון ושל גבריות. לגבר צריך להיות שפם ורובה כדי שיראו שהוא גבר. הרכב החליף את הסוס אך הרובה נשאר. זה העניין של התרבות הערבית נטו. גבר בלי רובה בלי נשק הוא לא יכול להיות גבר...

משך עשור עשה המשרד לביטחון הפנים ככל יכולתו להקשות על קבלת נשק, וטוב שכך. עכשיו, נפתחו הסכרים. זה רע? ממש לא! זו הדרך שמערכת אכיפת החוק מתאימה את עצמה לנסיבות משתנות. במדעי אכיפת החוק קוראים לזה תופעת המטוטלת...