מטרת המאמר הינה להציג את ההתפתחויות בהתמודדות עם תופעת האלימות בין בני זוג מנקודת המבט המשפטית. סוגיית האלימות בין בני-זוג דומיננטית מאוד בתודעה הציבורית. בעקבות דוח ועדת קרפ (1989) נעשו שינויים רבים בחקיקה; בתי-המשפט שינו את עמדתם כלפי הנושא וגם הטיפול המשטרתי בנושא עבר תהפוכות. אולם, בשל החשיפה התקשורתית וההתעניינות הציבורית המוגברת, מוצאות עצמן סוכנויות אכיפת החוק "עומדות לדין במשפט הציבור", בכל אירוע של אלימות במשפחה שתוצאותיו קשות. על כן, הן נוקטות בדפוסי פעולה קשיחים, היוצרים סכנה לפגיעה באיזון בהפעלת שיקול הדעת, לפגיעה בעקרונות המשפט החוקתי, המשפט המנהלי ובעקרונות המשפט הפלילי הנוגעים לעניין הנדון...