פנחס יחזקאלי: נתניהו חייב להחליט מה ברצונו להיות. המחריב או הרפורמטור הגדול!

מעולם לא שבר הדיכאון הלאומי שיאים גבוהים כל כך. אין פלא שגנץ מחפש נתיב יציאה. הוא הצטרף לממשלה כדי להיות שותף למה שנראה אז כהצלחה, ולא היה עוזב אם היה סבור שהיא מגיעה. במלחמה הזו נעשו כל הטעויות האפשריות בכל התחומים, ונתניהו בעל התודעה ההיסטורית המפותחת צריך לבחור אם יירשם על דפיה כמחריב או כרפורמטור הגדול!

פנחס יחזקאלי: ביידן, נתניהו והריקוד המורכב של בעלות ברית, לאורך ההיסטוריה

המתחים של בנימין נתניהו עם ג'ו ביידן אינם חידוש בנוף הבריתות הבינלאומי. ההיסטוריה של הבריתות גדושה בדוגמאות של מאבקי כוח בין מנהיגי מדינות בעלות הברית. מרוזוולט וצ'רצ'יל במהלך מלחמת העולם השנייה ועד למתחים בתוך נאט"ו במהלך המלחמה הקרה, הדינמיקה הזו משקפת את המורכבות הטבועה בפוליטיקה הבינלאומית. 

פנחס יחזקאלי: שורשי הנתק שבין הדרג המדיני לאליטה הביטחונית

תקציר: זה התחיל עם מאיר דגן וממשיך עד ימינו. הדרג הפוליטי מנוטרל למעשה מקבלת ההחלטות בתחום הביטחוני, ומי שמחליט זה האליטה הביטחונית, בהכוונה אמריקנית. את הרציונל הציג ראש השב"כ לשעבר, יובל דיסקין בנאום בקפלן, ב- 8 בספטמבר 2023, מעט לפני הטבח: "חברי, ראשי הארגונים הביטחוניים: בנסיבות הנוכחיות עליכם לחשוד במבצעים צבאיים התקפיים שהממשלה יוזמת, ולבדוק…

פנחס יחזקאלי: האם אחרי הקונספציה הצה"לית, מגיעה הקונספציה של שב"כ?

דומה שאין כבר צורך להוכיח את העובדה שבישראל מתבצעת אכיפה סלקטיבית. חלק ממנה נובעת מקונספציה, שאלימות פוליטית היא נחלתו של הימין בלבד, ודומה שהגיעה העת לשאלות קשות. כיוון שבכירים במערכות ביורוקרטיות 'משבטים' את עצמם, אין זה מופרך להניח, שצמרת הארגונים הביטחוניים הופכת לקן של מרי נגד הממשלה הנבחרת. ואם כך, האם ניתן לסמוך על מערכת אכיפת החוק, שתעשה את מלאכתה נאמנה בהגנה על ראש הממשלה?

פנחס יחזקאלי: למה האמריקנים מתייחסים אלינו בבוז, ולאיראנים בכבוד?

ב- 16 במרץ 2024 - מיד אחרי שהאמריקנים ויתרו לאיראנים על סנקציות בסך 10 מיליארד $ - ביזה הסנטור צ'אק שומר את ישראל בכלל ואת ראש ממשלתה בפרט, בראש חוצות. למה? בשביל זה צריך קצת חשיבה מערכתית: בעולם של מערכות מורכבות, מתייחסים לכל אחד לפי מידת העוצמה שלו. ב- 15 השנים האחרונות, החלשנו את עצמנו, ממעצמה אזורית חזקה למדינה גרורה. התוצאות בהתאמה!

פנחס יחזקאלי: אליטת ההון הישראלית לא לבד. גם האליטה הבריטית ניסתה לעצור את המלחמה ב- 1940

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, עשתה האליטה הבריטית הכול כדי שבריטניה תניח את נשקה ותגיע ל"שלום של כבוד" עם גרמניה (משמע, תיכנע!). זה נשמע לכם מוכר? זו גם דרך אגב הסיבה, שבנימין נתניהו חוזר לעניינים...

גרשון הכהן: כללי יסוד לאמון בין דרג מדיני לדרג צבאי

הציוץ המיותר של ראש הממשלה בהטלת אחריות על ראשי אמ"ן ושב"כ שלא סיפקו לו התרעה למלחמה שפרצה, מחייב הערה במבט עקרוני והיסטורי. בין הנהגת מדינה לבין הנהגת הצבא, מתקיים מתח מובנה מוכר ומתמיד. זה כמעט מצב טבעי, שהוכר כבר בתולדות המלחמות בעולם העתיק...

פנחס יחזקאלי: חשיבות הגבלת הקדנציה של ראש מדינה

ניסיונן של מדינות דמוקרטיות (וגם לא דמוקרטיות) מלמד כי למרות החששות לגבי צמצום של מנהיגות מנוסה בטרם עת, היתרונות של מגבלות כהונה בשמירה על עקרונות דמוקרטיים עולים בהרבה על החסרונות הפוטנציאליים. גם ישראל של השנה האחרונה מהווה מקרה בוחן מצוין לכך!

גרשון הכהן: אחריות משותפת ביחסי הגומלין בין הרמטכ"ל לממשלת ישראל

יוזמת הרמטכ"ל להבעת דאגתו בפני ראש הממשלה, בתביעה לשיתוף המטכ"ל בהחלטות, לא רק לגיטימית אלא גם ראויה להערכה. הדרג המדיני כסמכות עליונה, בוודאי רשאי לקבל החלטות מנוגדות להמלצת הרמטכ"ל ומפקדי הצבא. אולם אין ספק כי שינויים כאלה, מחייבים עבודת מטה ובירור מלוא המשמעויות תוך הצגתן לדיון משותף בדרג המדיני.