כאשר אנו קוראים לעומק את פרטי חלום יעקב, ואת הלשון בה הוא כתוב, אנו שומעים תבניות לשוניות שנמצאות כבר בסיפור מגדל בבל. ראשו של סולם יעקב מגיע השמיימה, בדומה למגדל בבל המתואר שראשו מגיע לשמים. הדגש בפרשתנו איננה על הפגמים האנושיים של בניית מגדל בבל, אלא על נושא משמעותי הרבה יותר. בני בבל חשבו כי האל שוכן אצלם, ואילו בסיפור סולם יעקב, המקרא מפריך דעה זו...
יעקב לוקח את כל הרכוש שצבר ובורח מלבן הארמי. מעניין שיעקב מבקש את הסכמת נשותיו לצעד שהוא מתכנן. זהו מקרה נדיר בתנ"ך שדעת אישה מעניינת מישהו. רחל ולאה מסכימות. נראה שהן השתחררו לחלוטין מאחיזת אביהן. נאמנותן עכשיו נתונה אך ורק ליעקב...
פרשת וַיֵּצֵא היא הפרשה השביעית בספר בראשית. מתחילה בפרק כ"ח, פסוק י' ומסתיימת בפרק ל"ב, פסוק ג' ועוסקת בקורות יעקב בדרכו לחרן, בחייו עם לבן הארמי ובעזיבתו אותו. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות פרשה זו. קריאה מועילה!
פרשנותו של הרמב"ם לסיפור 'סולם יעקב', מזכירה מאוד את משל המערה של אפלטון. משל זה הוא אחד התיאורים המוכרים ביותר בכתבי אפלטון, אשר נועד לדמות מציאות של בערות, בה אנשים נותרים חשוכים אם אינם זוכים לגילוי זיו אורה של החכמה. גם כאשר הפילוסוף - האדם שיצא מבורות לחכמה - בא לגאול אותם מבערותם, הוא נמצא בסכנה מתמדת, מפני שהאנשים אינם רוצים להשתחרר מהבורות, הם נמשכים אליה ושמים בה את מבטחם...
בין אם חלום יעקב הוא שיקוף של הלא מודע שלו המופיע בסיפור המקראי; ובין אם המדובר בחלום עם גוון פילוסופי כדברי הרמב"ם, התוצאה מחלום זה הינה אותה תוצאה. יעקב הוא אבי האומה הישראלית, אומה שיש בה את שני המוטיבים המרכזיים הקיימים אצל יעקב. קרקע ושמיים. הישרדות ורוחניות המשמשים בערבוביה.
