לאחרונה פרסם עמוס הראל שהרוסים מתכננים לשלוח לכאן סוללות 300-S נוספות. קרי, הדרך הרוסית בדרך להחזרת הריבונות הסורית עוברת במעטפת הגנה אווירית. זה כמובן יביא את ישראל לנקודת רתיחה, כיוון שיש לכך השלכות על חופש הפעולה של ישראל. להערכתי, השקט בזירה הצפונית הוא המתנה לשלב הבא. הרוסים הם אלו שייזמו אותו ברגע המתאים...

בירושלים הסתיימה פסגת היועצים לביטחון לאומי, האמריקני והרוסי, וראש הממשלה בנימין נתניהו, בקול ענות חלושה. אם למישהו היו אשליות בהתייחס לעמדת הרוסים כדאי שהוא יקרא היטב את דבריו של היועץ לביטחון לאומי הרוסי פטרושוב: ״הפיתרון בסוריה איננו צבאי, התקיפות הישראליות אינן רצויות, איראן נלחמת בטרור והיא בת ברית של רוסיה...״

בעוד אנחנו עסוקים בבחירות, בסוריה עולם כמנהגו נוהג, מה שאומר שהחלק הכי חביב, בבחירות עליהן הוכרז הוא, שיחודשו התקיפות אל מול ההתבססות האיראנית בסוריה; ההתבססות, שכולם - מראש הממשלה ועד מפקד חיל האוויר - טוענים שהיא כבר לא...

את האיראנים מסוריה תוציא רק החלטה איראנית. הדרך לשם עוברת בגביית מחירים בלתי נסבלים מבחינת איראן, שתייצר הנוכחות האיראנית בסוריה; ובהפעלת לחץ על מנופי ההשפעה הרוסיים שקיימים על איראן, ובמיוחד דרך איום על האינטרס הרוסי במרחב הסורי. את המטרה הזאת לא תשיג מדינת ישראל בעזרת תקיפות בחיכוך נמוך אל מול הרוסים ובהשארת משטר אסאד מחוץ למגרש!

בניגוד לתפיסת המלחמה הקלאסית, המיזוג בין מצבי היסוד האופרטיביים מגננה-מתקפה הביא ליצירת יצור כלאיים היברידי בצורת פעולתו, שלעתים תואר בכינוי מגננה-התקפית ושהעמיד את צה"ל וממשלת ישראל בפני אתגר תפיסתי מהמעלה העליונה...

במסמך אסטרטגיית צה"ל שפורסם לציבור, של הרמטכ"ל היוצא רא"ל גדי אייזנקוט הוגדרה תכלית המערכה שבין המלחמות (מב"מ): "להחליש גורמים שליליים, להשיג הרתעה, על מנת להרחיק את המלחמה הבאה." בצדק שואלים, האם המשך המערכה בצורתה הנוכחית יצליח להרחיק את המלחמה או שמא מתוך הסלמה בלתי נשלטת יביא דווקא להתפרצותה...

בבוקר יום א' ה- 20 בינואר 2019, הותקפו מספר יעדים במרחב דמשק. התגובה האיראנית בגיבוי ותמיכה סוריים וגיבוי (וסביר להניח החלטה) רוסי מוחלט לאירוע הייתה חימום הגבול ברמת הגולן. למה בחרו הרוסים לחמם את הגבול? (באמצעות האיראנים שאינם קיימים בגזרה). להערכתי, בשביל לספק לרוסים תירוץ להרחיב את מערך ההגנה האווירית הסורי אל מדרום לדמשק...

ולדימיר פוטין הודיע לבנימין נתניהו ששדה התעופה הבינלאומי בדמשק נמצא תחת הנהלה רוסית, וישראל מתבקשת להפסיק את התקיפות במקום (דיווח של אל-קודס על עראבי). הרוסים הכינו את הצעד הזה מראש הרבה זמן, ושחררו אחרי התקיפות האחרונות את ההצהרות, שישראל מסכנת את התעבורה הבינלאומית בשדה התעופה הבינלאומי בדמשק. את המגמה הזאת אי אפשר להפסיק, אלא בחיכוך גבוה ועם הרבה כוח...

החזרת היציבות היא תנאי מקדמי להחזרת המשילות לשלטון המרכזי בסוריה. המאמצים הללו התנהלו בהצלחה רבה בדרום סוריה, והסתיימו ב'קיפול' רוב כוחות המורדים אל תוך צבא אסד. על מנת להחזיר את המשילות במלואה, על הרוסים לדאוג להפסקת כלל התקיפות האוויריות בשטח סוריה...

ניתן למנות שלוש סיבות להוצאת החיילים האמריקאים מסוריה: פוליטית, גאו-אסטרטגית וכלכלית. בכל מקרה, עבור ישראל זוהי זוועה אסטרטגית!