אין עקביות בהתייחסות העולם לסוגיית הסיפוח. העולם מתנהל בריאל פוליטיק, ושיקולים מוסריים אינם רלוונטיים, באמת, ליחסים בינלאומיים: המדינות החזקות המספחות נוטות להצדיק את שלהן, תומכות או מתעלמות מבעלי בריתם, ומוקיעות את אלה של יריבותיהן.
מרגע שעלתה סוגיית החלת הריבונות לאוויר העולם, יש לה דינמיקה משלה. ההתנגדות העזה, חשפה שכבות בעמדות היסוד של הצדדים, ונוצרו תנאים לבירור עומק מחודש. לא רק שעמדות הצדדים נעשו ברורות יותר, אלא שהאופן בו הועלו הטענות בליווי איומים, העביר את הבעיה הישראלית פלסטינית למקום חדש...
"באיחוד האמירויות ובחלק גדול מהעולם הערבי, היינו רוצים להאמין שישראל היא הזדמנות, לא אויב"... דבריו של השגריר יוסף אל-עוטייבה בפנייתו הישירה אל הציבור הישראלי מעל דפי העיתון הישראלי (ראו המאמר למטה), הם חלק מההתפתחויות החשובות ביותר בזירה הים תיכונית מאז ביקורו ההיסטורי של נשיא מצרים אנואר סאדאת (1977) בישראל, שהבקיע את מחסום "שלושת הלאווים" (ועידת ח'רטום 1967) ביחסי מדינת ישראל עם העולם הערבי במזרח התיכון...
דילמות אסטרטגיות ביטחוניות מצויות תמיד בזיקה מעגלית בין שתי שאלות היסוד: האחת הנראית לגמרי מקצועית- ממוקדת בשאלה כיצד מגנים על הקיום? השנייה הנראית לגמרי ערכית - ממוקדת בשאלה בשביל מה מתקיימים?
בצומת אסטרטגית, ההחלטה תמיד מורכבת. הדילמה של נתניהו מורכבת שבעתיים: מהאגף השמאלי, בתמיכת קצינים ומשרתי ציבור לשעבר, מציבים כנגדו מסכת סיכונים מסועפת, עד כדי ביטול ההנחה שבכלל ישנה כאן הזדמנות. מהצד הימני - מנקודת המבט של נציגי מפעל ההתיישבות - מציגים לא רק סיכונים ביטחוניים, אלא אף חשש לצעד אל חזור, המעביר לרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון מחצית מהשטח שנותר עדין בידי ישראל, המוכר כשטחי C...
יש לשאול ממתי הערכת מצב מקצועית, מסתיימת תמיד במסקנה אחת שאין עליה עוררין? השאלה תובענית פי כמה, בסוגיית הסיפוח המתגלה בימים אלה כמחלוקת כוללת בין פרדיגמות מתחרות...
בעצם קיומו כאיום אסטרטגי על ישראל, חיזבאללה השיג הישג ענק: היא מצליח לגרום למומחי הביטחון הישראלים, להמליץ למקבלי ההחלטות להימנע מצעדי סיפוח, בגלל הצורך להתמקד בחיזבאללה. וואו, זה הישג אדיר שחיזבאללה השיג, בלי לירות ולו רקטה אחת!
האלוף במיל, עמוס גלעד, מבכירים והמנוסים מבין אנשי הביטחון בישראל, יוצא באזהרה חמורה נגד סיפוח חד- צדדי של הבקעה, בנימוק שאבדן שיתוף הפעולה הביטחוני עם ירדן וגם עם הרש"פ, יפגעו באופן אנוש בביטחון מדינת ישראל. כשעמוס גלעד אומר - אז צריך להקשיב היטב, ועדיין והותיר אותנו עם סדרה של שאלות שיש להתמודד איתם...
הדיון הציבורי על עתיד מרחבי יהודה שומרון ובקעת הירדן, התמקד עד כה בעיקר בשיקולי ביטחון ודמוגרפיה. אך קיימת סוגיה נוספת, מרכזית לא פחות לעתיד מדינת ישראל: צפיפות המגורים והתשתיות ההולכת וגוברת. כבר כיום מדינת ישראל היא מהצפופות בעולם. הסוגיה מודחקת ומוכחשת על ידי כל ה"מומחים הביטחוניים" תומכי הנסיגות ומתנגדי הסיפוח...