המטה הכללי מסרב להסביר את פשר השיתוק שאחז בו ב- 7/10, אבל דברים מתחילים להתגבש לכדי תמונה קוהרנטית. הנה התמונה שפורס עבורנו נצ"ם אבי וייס, לפיה ראש הממשלה והמטה הכללי כולל חיל האוויר, שותקו ע"י היועמ"שית והפצ"רית עד השעה 2000, במחיר נורא בשטח. בין אם וייס טועה ובין אם לא, חייבות שתיהן להתייצב מול הציבור ולתת דין וחשבון על עלילות אותו יום מר ונמהר ותוצאותיו. בשביל זה לא צריך ועדת חקירה ממלכתית!
בליל ה- 7-6 באוקטובר 2023, לפני הטבח, נערכה במטה הכללי התייעצות חריגה, על רקע אינדיקציות לפעולות יוצאות דופן מצידו השני של הגבול העזתי. הדרג המדיני לא עורב. למרות זאת, הוא נתפס בעיני רבים כאחראי. הכיצד? כי אחריות אינה ניתנת לחלוקה, והאחראי חייב להקפיד שהסמכות אינה מנוצלת לרעה! זוהי דוגמה מצוינת למתח המובנה שבין אחריות לסמכות, הנובע מחוסר האיזון שביניהם. זה נושא המאמר.
יוזמת הרמטכ"ל להבעת דאגתו בפני ראש הממשלה, בתביעה לשיתוף המטכ"ל בהחלטות, לא רק לגיטימית אלא גם ראויה להערכה. הדרג המדיני כסמכות עליונה, בוודאי רשאי לקבל החלטות מנוגדות להמלצת הרמטכ"ל ומפקדי הצבא. אולם אין ספק כי שינויים כאלה, מחייבים עבודת מטה ובירור מלוא המשמעויות תוך הצגתן לדיון משותף בדרג המדיני.
סמכות ואחריות הם שני מושגים שאמורים לשכון יחד, ככלים שלובים; אבל פקודת המשטרה יצרה מצב שבו יש לשר אחריות, אך אין לו, לכאורה, סמכות. בעיניי, הוויכוח כאן הוא לא על התיקונים, אלא מצוי במחוזות הפוליטיים. כל אחד על פי תפיסת האיש בן גביר, ולא לגופו של עניין. לצורך שיפור הביטחון האישי במדינה, כל אזרח צריך לאחל להצלחתו של בן גביר!
אחת המחלות של המינהל הציבורי בן זמננו היא פיצול האחריות והסמכות לבעיה מסוימת לרסיסים, המפוזרים בין משרדי ממשלה גדלים והולכים. זהו מצב המאפיין ביורוקרטיה בסטגנציה, וזוהי אחת הסיבות המרכזיות לאפקטיביות ההולכת וקטנה של השירות הציבורי.
אחריות היא חובה ארגונית, ציבורית ומוסרית של כל אחד למלא כראוי את תפקידו. חלק מהאחריות היא ה'אחריותיות' (Accountability): חובת הנושא באחריות לתת דין לחשבון לציבור ולגורמים אחרים על מעשיו. הדרך לממש אחריות היא באמצעות הסמכות: הזכות החוקית של ממונה להפעיל עוצמה על פקודיו, משמע, לכפות עליהם את רצונו. כיוון שאין ארוחות חינם - והנושאים באחריות נדרשים פעמים רבות לשלם מחיר - לא ניתן לממש אחריות ללא סמכות! דף זה מרכז אוסף מאמרים על אחריות אחריותיות וסמכות. קריאה מועילה!
כל עוד הפרויקטור לא מקבל סמכות לפעול, אלא מקבל רק אחריות, כשהסמכות נשארת אצל ראש הממשלה, הכישלון ידוע מראש. שורש הכישלונות שלנו טמון בכך שהמנהל/ראש ממשלה/המפקד – "המאצ'ו הישראלי" – חייב להשאיר אצלו, קרוב לחזה את הסמכות ומעביר רק את האחריות לכפופים לו – וזה פשוט לא עובד...
כשאנו מעבירים סמכויות לאלה שמתחתינו, מי נושא באחריות? מאמר זה דן במושגים הללו של אחריות, סמכות, האצלת סמכויות, העברת סמכויות וההבדלים ביניהם…
בהירות של סמכות ואחריות - או בהירות של קשרי היררכיה - היא מידת המודעות של העובדים מהי הסמכות הישירה שמעליהם; ועבור מי הם מהווים סמכות: עודף סמכותיות בעייתי לארגון, כי הוא מקטין את הגמישות, ומונע מהעובדים שיתוף פעולה. מצד שני, כשהטשטוש גדול מידי, זה עלול ליצור כאוס בתפקוד, ולהקשות על הארגון להשיג את יעדיו...
מצב קשרי ההיררכיה בארגון אינו דומה, בדרך כלל, לזה המתואר ב'תרשים העץ' הארגוני. השוואת קשרי ההיררכיה המוצהרים לאלה שבפועל, מלמדת על מצבו הניהולי: היא מצביעה על מצבים של תת ניהול או, להבדיל, של 'היררכיה לוחצת', שמדכאת קשרי עבודה. בדיקה תקופתית של זרימת הסמכות והאחריות בארגון מסייעת לשמור אותו במצב של אופטימיזציה, ולהגביר פרודוקטיביות.
