מלחמת מדין מלמדת את הקורא המקראי כי כל מלחמה, גם אם תהיה הצודקת ביותר, יש לה מחיר כבד גם בעת ניצחון. אין זה משנה אם המדובר בנזקי גוף או נפש, המחיר תמיד יהיה גבוה. בנוסף, הלקח הנלמד כאן שיש לנקוט באקט מלחמתי רק שאין ברירה, ואין אפשרות לנקוט דרכים אחרות לא אלימות לפתור סכסוך כזה או אחר. ברם, ברגע שהמדובר במלחמת אין ברירה, יש להילחם בכל העוצמה ובכל האמצעים האפשריים...
דיני הירושה המקוריים הידועים במקרא הם שצאצאי האב ממין זכר הם היורשים הלגיטימיים של נחלתו, ולא בנותיו. במקרה של בנות צלופחד, בו לאבי המשפחה לא היו בנים זכרים, לאחר דין ודברים, ירשו בנות צלופחד את נחלתן המשפחתית, תוך סייג שהן חייבות להינשא בתוך שבט מנשה לו השתייכו. מעיון קצר ומהיר עמדת הממלכות במזרח הקדום לגבי ירושת בנות, עולה כי גם שם ירושת צאצאים ממין נקבה אינה דבר מקובל...
פרשת קורח מתארת מחלוקת רחבת היקף כנגד הממסד הדתי וכנגד מנהיגותו של משה. בשונה מפעמים קודמות, הפעם אין זו ביקורת רגילה, אלא כזו הקוראת תגר על הלגיטימיות של ההנהגה של בני ישראל. הביקורת האמורה הינה רחבה ומקיפה הפעם חלקים נרחבים יותר של העם, שחשים כי משה מיצה את תפקידו, והממסד הדתי שולט עליהם באופן לא ראוי ונכון...
אנו מזהים בתנ"ך דפוס של אישה ממלטת גבר: מרגליו של דוד; כמו גם מרגלי החרש שיהושע שלח; דוד הבא לבית מיכל רעייתו; וסיסרא הבורח לאוהל יעל... כל אלה מצביעים על דפוס בו הגבר הרדוף מגיע למחסה בו אישה אמורה להציל את נפשו. חריג הוא סיפורו של שמשון, שאינו נזקק לעזרת איש.
בעם ישראל, חלה התפתחות מוסרית מעניינית בתחום גורלם של שבויי מלחמה: מהרג המוני ללא אבחנה, של שבויים ואוכלוסייה אזרחית בלתי מעורבת, שהיה מקובל וראוי, לאיסור על הרג שכזה מעיקר הדין. רק מי שנילחם, הוגדר כאויב שניתן להורגו; ותו לא...
לפי פשט הפסוקים הן במקרא והן בספרי הנביאים, זכה פינחס לאריכות חיים מופלגת. בשל הכתוב בספר שופטים במעשה פילגש בגבעה אומר הרמב"ם כי פינחס היה חי מימות משה ועד דורו של עלי, משך זמן של כחמש מאות שנה, ולא היא. הסיבה לטעות היא אופן סידורו הפנימי של ספר שופטים...
במקורות חז"ל דרים בלעם וישוע הנוצרי (ישו) בכפיפה אחת. לעתים, כאשר נאמר במקורות אלה בלעם הכוונה לישוע, ולעתים כל דמות עומדת בפני עצמה. אין ספק, שבגלל אימתה של הכנסייה הנוצרית, חז"ל נאלצו להבליע את הביקורת שלהם כנגד ישוע עצמו, והבחירה בבלעם - שנחשב אף הוא כנביא שקר - הייתה קלה ומתבקשת. מה שנותר לנו הוא לבחון כל מקור לגופו בהקשר ההיסטורי שלו, ולהחליט האם כאשר מוזכר בלעם הרשע הכוונה לישוע הנוצרי או הכוונה לדמותו של בלעם עצמו.
משה מסרב להיכנס לארץ כנען כאשר מושכות השלטון מצויות בידי יהושע. החיידק השלטוני כל כך טבוע בתוכו עד שהוא מוותר על חלומו הגדול ביותר ובוחר למות מאשר להיות תחת שלטונו של אדם אחר, בארץ כנען. ומי שהתנהלות זו של משה, מזכירה לו את התנהלותם של אנשי השררה והצבא, מימי בן גוריון ועד ימינו אנו, לא טועה במאומה. כאז כן עתה, קשה להיות בדימוס...
רגילים אנו כי ספר התורה המצוי בידינו מחולק לחמישה חומשים. אולם כבר במשנה נאמר שיש חלוקה אחרת, לשבעה ספרים, היות שספר במדבר אינו ספר אחד, אלא שלושה. המחלוקת הזו נמשכה זמן רב, אולם מאז פסיקתו של הרמב"ם, כי קיימים רק חמישה חומשי תורה, היא אינה רלוונטית יותר.
